ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: חוקת
פרשה נוכחית: בלק
פרשה הבאה: פנחס
 


מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק

הרב רונן טמיר

"בני שיחיה, אשר תודה לאל הוא כמעט האחד עמי, המתרגל לעמוד על דעתי ולהקשיב שיח נשמתי. נפשו ב"ה טהורה היא ועדינה, והוא מבושם ב"ה בהמון רעיונות טובים ומאירים, שיהיו בעזרת ה' ברכה לו ולעולם" (אגרות הראי"ה)
הרב צבי יהודה הכהן קוק נולד בליל הסדר ה'תרנ"א לאביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ולאמו הרבנית ריזא רבקה, אחייניתו של הגאון האדר"ת. הרצי"ה נולד בזיימל, שם כיהן אביו ברבנות, ולאחר כחמש שנים עברה המשפחה לבויסק, בה נתמנה הרב זצ"ל לרב העיר. בשנת ה'תרס"ד, בהיותו בן שלוש עשרה, נבחר אביו הראי"ה לרבה של יפו והמושבות, והמשפחה עלתה ארצה. את יום העליה מתאר הרצי"ה: "היום הגדול כ"ח באייר, יום עלותנו עם אאמו"ר הרב זצ"ל לארץ חיי קדשנו." בגיל 15 החל הרצי"ה ללמוד בישיבת "תורת חיים" שבעיר העתיקה בירושלים, ולאחר מספר שנים שב ליפו והמשיך ללמוד תורה מרבו המובהק- אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. את התקופה הזו בה דבק באביו, הגדיר הרצי"ה כתקופה בה זכה "להתדבק באיזה מידה בקידוש ה' הגדול הזה", כשהכוונה לאביו הקדוש הראי"ה. לאחר מספר שנים נסע הרצי"ה לגרמניה, שם למד ולימד קבוצת תלמידים צעירים. בשנת ה'תרע"ד נסע גם אביו הראי"ה לכנס אגודת ישראל באירופה, ועקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנע ממנו לשוב לארץ. כך סיבבה ההשגחה העליונה, שהאב ובנו נפגשו למשך כשנתיים בשוויץ. בתקופה זו למד הרצי"ה עם אביו בהתמדה עצומה יומם ולילה, והספיק לעבור על כל הש"ס פעמיים. במהלך שהותו בשוויץ פגש בהם הרב דוד כהן, לימים "הרב הנזיר"- פגישה שהביאה למהפך הגדול בחייו של הרב הנזיר ולדבקות מוחלטת בראי"ה קוק זצ"ל ובבנו יחידו הרצי"ה. בשנת ה'תרע"ט עלתה המשפחה בשנית לארץ הקודש, והתיישבה בירושלים. בתקופה זו החליט הרצי"ה לערוך כמה מאמרים של הראי"ה לחיבור שלם, שנקרא בשם "אורות". הספר נועד להציג משנה סדורה בענייני כלל ישראל וגאולה, וכפי שכותב הרצי"ה בהקדמתו לספר: "שפע קודש הקדשים של ספר האורות הזה, שהופיע מתוך פכי טהרו של הכהן הגדול אאמו"ר הרב זצ"ל עם ראשית בואו בדבר ה' לחזרת שכינתו וכוננות מלכותו ירושלימה". לאחר הקמת ישיבת "מרכז הרב" בשנת ה'תרפ"ג, שימש הרצי"ה בתפקיד המנהל הרוחני בישיבה. בשנת ה'תרצ"ה נסתלק הראי"ה זצ"ל, והרצי"ה התמסר ביתר שאת להוצאת כתריו לאור עולם. בשנת ה'תשי"ב, לאחר פטירתו של הרי"מ חרל"פ, נתמנה הרצי"ה לראש ישיבת מרכז הרב, ותחת הנהגתו החלה פריחה עצומה בישיבה, שהיתה לאחת הישיבות החשובות והמרכזיות בארץ.
הרצי"ה שם דגש מיוחד ללימודי אמונה מתוך קישור לכלל ישראל ולתהליך הגאולה. בהערותיו לסידור עולת ראי"ה כתב: "אחרי סדר המדרגות של ישרים, צדיקים, חסידים, קדושים, מופיעה במקהלות רבבות עמך בית ישראל. קדושת כללות ישראל, שבהיותה כוללת כל הדורות לפי ערכם - הרי היא למעלה מכולם ועל גביהם" רבים רבים שיחרו לפתחו וביקשו ללמוד, לקבל עצה ותושיה ומעל הכל- להיפגש עם האישיות המקרינה והמוארת של הרב צבי יהודה הכהן קוק. חילוניים ודתיים, תלמידי חכמים ואנשי מעשה, מנהיגי ציבור ואנשים קשי יום- כולם ראו בו מגדלור של תורת אמת.
בתקופה זו שלח רבינו הרצי"ה את חשובי תלמידיו להקים ישיבות בכל רחבי הארץ, ולצד ביסוס עולם התורה בכוחות רעננים האמונים על התורה הגואלת- יזם ודחף הרצי"ה להקמת תנועת ההתיישבות "גוש אמונים", תנועה ששינתה את פניה של מדינת ישראל ללא הכר.
בעקבות דיבורים שונים בענין מסירת שטחי ארץ ישראל לערבים, פרסם הרצי"ה כמה וכמה גילויי דעת תקיפים. באחד מהם נכתב: "כל הארץ היא שלנו. בהחלט. של כולנו. ואינה ניתנת להימסר ממנה לאחרים. ירושה היא לנו מאבותינו, כדבר ה' אשר ממשלתו בכל דור ודור...לפיכך, אחת ולתמיד: הדברים ברורים ומוחלטים, כי אין כאן שום שטחים ערביים ואדמות ערביות, אלא אדמות ישראל נחלות אבותינו הנצחיות...כי כל הארץ הזאת, לפי כל מלוא גבולותיה התנכיים, שייכת לשלטון עם ישראל."
בסוף ימיו, כאשר עמדה על הפרק הנסיגה מסיני, השפיע הדבר מאוד על מצב הרוח של הרצי"ה. בגופו התגלתה מחלה קשה, שבעקבותיה נאלצו הרופאים לקטוע את רגלו.
בי"ד אדר ה'תשמ"ב, פורים דפרזות, נתבקש מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק לישיבה של מעלה, והוא בן 91. הוא נטמן בהר הזיתים, לצידו של אביו הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
צדיקים במיתתם קרויים חיים. התורה הגואלת, אותה כה עמל הרצי"ה להנחיל לרבבות עמך בית ישראל, הפכה להיות נחלת הכלל. מאות, אלפי ורבבות תלמידי חכמים ממלאים את א"י בבשורה הגדולה שמחברת את עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל- בגדלות, בעמקות ובזקיפות קומה.
מורינו ורבינו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. זכותו תגן עלינו, אמן.


תגיות: גוש אמונים | התורה הגואלת | תורת הרב קוק זצ"ל | הרב קוק | הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל | הרב אברהם יצחק הכהן קוק



מאמרים נוספים מעלון פרשת תצוה ושבת זכור ה'תשע"ג:
הכיפה הגדולה - הרב שלמה אבינר
לבסומי בפוריא עד דלא ידע - הרב אלישע אבינר
שמחה - ד"ר מיכאל אבולעפיה
אחר הדברים האלה. - הרב אייל ורד
התורה הגואלת - הרב דוד לנדאו
וגם - הרב יוני לביא
מזבח הקטורת - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
אור וטוב - הרב חגי לונדין
איך נשמר הסוד? - הרב ליאור אנגלמן
לקראת שבת זכור ופורים ה'תשע"ג - הרב אלישע וישליצקי
חג שמח - אורי מלמד
בית שמח - הדסה גהלי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: