מזבח הקטורת

ועשית מזבח מקטר קטורת. מזבח הקטורת נזכר בסוף פרשת תצווה (ל’ א’) ולא במקומו הטבעי בפרשת תרומה עם תיאור הארון” השולחן והמנורה. ואכן בחזרה בפרשת ויקהל מונה את מזבח הקטורת בצירוף שאר הכלים מיד לאחר המנורה (לז’ כח’).
מעיר אוה”ח הקדוש: “ועשית מזבח קטורת – טעם שסדר כלי זה של פנים (הנמצא בהיכל” לצדי השולחן והמנורה) מאוחר מכל המשכן ועבודתו” כבר פירשתי בפרשת תרומה (כה’ ט’) ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכן תעשו” לבית עולמים.
לומר” שכל הכלים שנמנה בפרשה זו תשתמשו לעתיד לבוא בבית המקדש. ואכן כל הכלים שבנה משה שימשו במקדש” מה שאין כן מזבח הקטורת” שנגנז” ושלמה בנה אחר במקומו” אף שלא חל כל שינוי בתפקודו” להקטרת הקטורת” מחצית המנה בבוקר ומחציתה בערב. ולכן מזבח הקטורת אינו שייך לסיומת “וכן תעשו”.
הרמב”ן משיב על השאלה למה נעקר ממקומו” לגודל מעלתו של מזבח הקטורת שהוא תיקון לחלק הרוחני של האדם” הוא משמש כסיכום וסוגר מעגל למשכן וכליו במקביל לארון הברית. ארון הברית פותח את מסכת השראת השכינה ומזבח הקטורת מסיימו.
הסבר נוסף למקומו בסוף על פי המשך חכמה. כל כלי המשכן” בהעדרם לא ניתן לקיים המצווה. בלי מזבח העולה אי אפשר להקריב קרבן. וכן ללא הארון לא ניתן להניח הלוחות” בלי בגדים אין הכהן רשאי לעבוד עבודה” ואילו מזבח הקטורת יוצא מכלל זה” ואינו מעכב את ההקטרה כפי ההלכה במס זבחים נט’: “מזבח קטורת שנעקר מקטירים קטורת במקומו”” כך שניתן להפעיל את מערכת השראת השכינה גם ללא מזבח הקטורת. ועיין בדברי הכלי היקר במקום ובדברי הספורנו.