ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


לפני ולפנים

הרב חנוך בן פזי זצ"ל

המשכן, כשמו כן הוא. שתשכון ותשרה השכינה בתוכו. ומתוכו, בתוך לבו של כל יהודי, כנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בתוכו לא נאמר, כי אם בתוכם, בלשון רבים, כי מכוון הוא לבני ישראל שיעשו לו כל אחד ואחד מהם, מקדש בלבו, מקום להשראת השכינה. ואז 'ושכנתי בתוכם' - במקדש (ע"פ האלשיך הקדוש לפרשתנו).
וכדברי המלבי"ם בפרשתנו, השראת השכינה בתוכנו ניתנה לדורות להיות המקדש בלב. וככל שתשרה השכינה בתוכנו, תגבר הקדושה והשראת השכינה בביהמ"ק.
המדרש (תנא דבי אליהו, פרק יז'), מקשר את פרשת תרומה למשפטים ואומר: "כיוון שקיבלו ישראל עול מלכות שמים בשמחה, ואמרו: 'כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע', מיד אמר הקב"ה למשה שיאמר להם שיעשו לו משכן, שנאמר - ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
המדרש בא לבטא כיצד ניתן להגשים את רז הפלא של נעשה ונשמע בחיים. כי רק מעשה הנעשה על ידינו בצירוף השמיעה הפנימית, המביא לשמחה, והוא בלבד יכול ליצוק תוכן של קדושה והשראת שכינה.
מדרש דומה בפרשתנו (שמ"ר): בשעה שהקדימו נעשה לנשמע, אמר להם הקב"ה "ויקחו לי תרומה'' וקשה: א. למה נאמר 'ויקחו'. היה לו לומר 'ויתנו'? ב. מה הקשר בין נעשה ונשמע לתרומה?
אלא דווקא הנתינה היא הקבלה (ע"פ הרב דסלר), על ידי הנתינה לזולת ירכוש האדם את אהבתו לזולת. ובנכונות ישראל לקיים את המצוות באהבה, שבאה לידי ביטוי בנעשה ונשמע, תתחזק ותתקיים האהבה על ידי מעשה הנתינה לתרומת המשכן, ובזה יקחו ויקבלו את האהבה להשי"ת.
נקודת השיא של המשכן, היא התורה. מרכזו של המקדש הוא קודש הקודשים שבתוכו הארון, ובו לוחות ושברי לוחות מונחים, ולצדו ספר התורה. ואכן ראשון לכל יצירת הכלים הוא הארון. וכדברי מד"ר שמות תרומה, "מה התורה קדמה לכל (הסתכל באורייתא וברא עלמא) כך במעשה המשכן הקדים הארון לכל הכלים. ומה האור קדם לכל מעשה בראשית, שנאמר 'ויאמר אלקים יהי אור', אף במשכן, התורה שנקראת אור, דכתיב (משלי ו' כב') 'כי נר מצוה ותורה אור'. קדמו מעשיה לכל הכלים".
מיוחד הוא הארון בשינוי מיחיד לרבים, בניגוד לכל הכלים האחרים. שנאמר "ועשו ארון עצי שיטים" ולא ועשית, כנזכר בכל הכלים. וכדברי שמו"ר לד "מפני מה בכל הכלים כתוב ועשית וכאן כתוב ועשו, אמר ר' יהודה בר שלום, א"ל הקב"ה יבואו הכול ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם בתורה". (עיין תנחומא ויקהל ח').
אוה"ח הקדוש מתרץ את השינוי לרבים, בצורך לשיתוף של כלל ישראל להגשמת התורה כולה. וכן דבריו: "ועשו ארון" - "טעם שבארון שינה ה' דברו מכל הכלים, שבכולם אמר ועשית שולחן, ועשית מנורת זהב וגו'... אולי שרמז שאין גופה של תורה יכול להתקיים, אלא בכללות כלל ישראל. ואין מציאות בעולם יכול לעשות כל עיקרי התורה. וזה לך האות, אם הוא כהן הרי זה אינו מקיים נתינת כ"ד מתנות כהונה. ואם הוא ישראל, אינו יכול לקיים מצוות עשה שבהקרבת קרבנות ודיניהם, אשר רבו מצוות עשה שבהם... ובכללות כל ישראל יקיימו כל עיקרי התורה. לזה אמר ועשו לשון רבים".
מהות התורה היא רק בחיבור אל הכלל ולכן גם קבלת התורה נעשה כאשר כולם התאחדו כאיש אחד בלב אחד, ויען כל העם ויאמר: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע". ומהות התורה לא תוכל להתגשם ביחיד. אין היא סדר היום לפרט בלבד, אלא תורת חיים לציבור ולאומה.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: