ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים

פרשה נוכחית: בראשית
פרשה הבאה: נח
 


כיצד נאהיב את התורה על תלמידינו? (א)

הרב אלישע אבינר

להאהיב את התורה על תלמידינו, זו אינה משימה חינוכית אחת מני רבות אלא זוהי המשימה החינוכית, בהא הידיעה. זהו עניין קריטי להצלחה לימודית ולהטמעת ערכי התורה בלב תלמידינו. הכותרת של אחד המאמרים הראשונים שפרסם הראי"ה קוק אחרי עלותו לארצה היא "העונג והשמחה". כותרת זו עלולה להטעות שמדובר במאמר "חסידי". לא ולא. זהו מאמר אופייני למשנת הרב, שעוסקת בהבנת נפש הדור ובריפוי תחלואיה הרוחניים. הנחת היסוד החינוכית של המאמר היא שבני הדור אינם סובלים מזון רוחני שאיננו מענג ומשמח. בעבר הציפיות הרוחניות היו שונות. לא היתה קיימת דרישה כל כך חזקה למזון רוחני מענג ומשמח. רבים הסתפקו בהכרה שכלית בערך לימוד התורה וקיום מצוותיה. על מי שלא רצה ללמוד ולקיים, הופעלו אמצעי כפייה על מנת שילמד ויקיים. אבל, מאז משהו השתנה. הדורות האחרונים אינם מוכנים לשום סוג של כפייה, אפילו לא במנה נמוכה. מהו היפוכה של הכפייה? העונג והשמחה!! לכן, קובע הרב, שהשיבה אל התורה תבוא רק מתוך עונג ושמחה. עיקר מאמרו מוקדש להשגת העונג והשמחה בלימוד תורה. כיצד משיגים זאת?
א. הרב קוק כותב שיש להקיש מהמזון הגשמי על המזון הרוחני. למרות שהמזון הגשמי חיוני לאדם, ובלעדיו הוא ימות, דאג ריבונו של עולם לטעמו הערב של המזון הגשמי. ללמדנו שגם דברים חיוניים צריכים להיות ערבים, ובכלל זה גם המזון הרוחני. "הערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו... ". ומה מבטיח את ערבות המזון הגשמי? משיב הרב קוק: המגוון הרחב של סוגי מזון שונים, המאפשר התאמה אישית הוא זה שמביא לעונג באכילת המזון. קיימים סוגי מזון שונים, לגילאים השונים, לתקופות השונות בחיים, לעונות השונות (בקיץ ובחורף משתנה התפריט) ולשעות היום (תפריט שונה לארוחת בוקר, צהריים וערב), וכו' וכדו'. מרחב הבחירה פותח בפני כל אחד את האפשרות למצוא את מה שערב לחכו, את מה שטעים לו. לכן טרח הקב"ה וברא עושר מופלא של דברי מזון. כך גם במזון הרוחני: הערבות תלויה בהתאמה האישית. לכן, התורה מורכבת ממגוון גדול של מקצועות ותחומים - הלכה, גמרא, תנ"ך, אמונה. וכל מקצוע ומקצוע מתפצל לענפים ולענפי-ענפים. יש סוגים שונים של שיטות לימוד בהלכה ובגמרא (בקיאות ועיון. ואין סוף שיטות בעיון) וכן משנות אמוניות רבות (ממוסר ועד לחסידות, מפילוסופיה ועד לקבלה).
כדברי המדרש (ספרי האזינו לב') על הפסוק "יערוף כמטר לקחי". נמשלה התורה (= "לקחי") למטר: "מה מטר זה יורד על האילנות ונותן בהם מטעמים לכל אחד ואחד לפי מה שהוא, בזית לפי שהוא, בתאנה לפי מה שהיא - כך דברי תורה כולה אחת, ויש בה מקרא ומשנה, תלמוד הלכות והגדות". גם את המשך הפסוק דורש המדרש: "כשעירים עלי דשא - מה שעירים הללו יורדים על העשבים ומעלים אותם ויש מהם ירוקים ויש מהם שחורים ויש מהם לבנים, כך דברי תורה יש בהם בני אדם חכמים, בני אדם כשרים, בני אדם צדיקים, בני אדם צדיקים". הוי אומר: התורה נותנת מזון רוחני לכל גוונים המרכיבים את עם ישראל. היא מצמיחה סוגים שונים של בני אדם, כל אחד ומעלתו.
לכן, קרא הרב קוק לפתוח ו"לגולל" את כל מקצועות התורה בפני לומדי התורה, על מנת שכל אחד יוכל לעסוק במקצוע התורה המתאים לרוחו, לכשרונותיו ולנטיית ליבו. אל לנו לסגור תחומים מסוימים של תורה בפני התלמידים, אלא לאפשר להם ללמוד ב"מקום שלבם חפץ". וממילא יתענגו וישמחו.
במקום אחר (ב"אורות התורה") קובל הרב קוק על חוסר ההתחשבות בנטיות הלב בלימוד התורה, מה שגורם לאחדים לצאת לתרבות רעה, מפני שהם מרגישים "ניגוד" לתורה. הם סבורים שהרגשת ה"ניגוד" נובעת מפגם מהותי בתורה (התורה איננה רלוונטית לחייהם... וממילא היא מיותרת), ועל כן נוטשים את דרך התורה. לוּ היו מוּדעים יותר לנטיות נפשם, מכירים בצורך להתחשב בהן ועוסקים בחלק שבתורה המתאים להם, לא רק שלא היו מרגישים "ניגוּד", ניכוּר וזרוּת לתורה, אלא עוד היו מתענגים ושמחים בתורה, מתעלים ומרבים אור בעם ישראל, ולא ח"ו פורשים מהתורה ויוצאים לתרבות רעה.
יש נפש שנוטה אל ההגיון הקר, ויש אל הרז והסוד; יש נפש ספרותית, ויש נפש מדעית; יש נפש שנוטה לשוטט במרחבי הדעת ויש שנוטה להעמיק חקר בנקודה ממוקדת אחת. נפש אחת מתענגת מפלפול חריף, ואחרת מאגדה עמוקה. אחת שמחה מלימוד שיש בו התייחסות מעשית, והשנייה מתענגת כאשר היא דואה על כנפי הרוח. לכל סוגי הנפשות יש מענה בתורה, ובלבד ש"יפתחו" בפניהן את השערים אל כל חלקי התורה. כלומר, תינתן לגיטימציה לעסוק בכל חלקי התורה, לא יזלזלו במי שעוסק בחלקים מסוימים פחות "מקובלים" ולא יתייחסו אליהם כסוג ב'. אז ימצא כל אחד את המקום שלבו חפץ בתורה, ויתענג וישמח בה.
האם גם במסגרות החינוכיות קיימת אפשרות ליישם את הגישה הזו? על כך במאמר הבא.

לתגובות: [email protected] לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - http://levavot.org.il. באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: