מה מצב החקלאות במדינית ישראל כיום?
מבחינת עוצמת החקלאות וחשיבותה בכלכלת המדינה” חזונו של הרב קוק שהוא חזון התורה” התגשם במלואו.
מה החשיבות של החקלאות בישראל מבחינה עולמית?
החקלאות במדינת ישראל היא מהמפותחות בעולם אם לא המפותחת ביותר. הידע שנצבר במדינה” ביחד עם מוטיבציה גדולה ויחס מועדף שהיה לחקלאות עם קום המדינה הפכו את מדינת ישראל לאימפריה בתחום. כמובן” יש לצרף לכך ברכת ה’ אמתית על פירותיה של הארץ. מדינת ישראל היא מדינה חזקה ויציבה מבחינה חקלאית שעיני כל העולם החקלאי נשואות אליה.
מה ההיבט האמוני בעבודת החקלאות?
אנו רואים שתורת ישראל מתייחסת אל החקלאות כאל ערך מיוחד ומוקד מרכזי בעבודת ה’.
כמות עצומה מתוך תרי”ג מצוות” קשורות ישירות אל עבודת האדמה. האדם מביא את ראשית פריו למרכז הקודש בישראל – למקדש במצוות הביכורים. אכילת פירותיה של הארץ כמוה כגילוי שכינה ממש (לפי דברי הב”ח בסימן ר”ח בשו”ע או”ח). כל זה מפני שאומה קדושה צריכה לגלות ממש את שם ה’ בארץ” וגילוי שם ה’ בארץ הוא הוצאת פירותיה הקדושים. ערב היציאה לגלות נגזר על הארץ “ארץ ארץ הכניסי פירותייך” – אם האומה מתפרקת גם הפירות” אין בהם טעם. והסימן המובהק של היציאה מן הגלות והחזרה אל העמדה של אומה המשפיעה בעולם הוא “אתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופרייכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא”.
כיצד באה האמונה לידי ביטוי במעשים?
השראת האמונה הבסיסית שבחקלאות גם מתבטאת בפועל ממש” אין כמעט מצב של חקלאי שהוא אתאיסט או כופר מוחלט” האמרה: ‘מאמין בחי עולמים וזורע’ הינה אמירה גם על המצב הנפשי של כל החקלאים. הקרבה לעבודת הקרקע ולעבודת האדמה מחברת את האיש הישראלי לאמונה באופן טבעי” ומכיוון שאנחנו מאמינים – כל אדם ישראלי נמשך לחקלאות” אנשים אוהבים להחזיק צמחים בבית” בגינה” כדי לא להתנתק. לפני כמה שנים יצאה חלופה לצמחים בצורה של צמחים מפלסטיק עם אותו מראה ואפילו יפה יותר” אך חלופה זו נחלה כשלון חרוץ. זה לא המעיין האמוני שהמגדל מרגיש” הצמח הוא לא רק ליופי ” זה החיבור של הנפש למקורה” לאלוקיה.
למה צריך להתכונן חקלאי צעיר שרוצה להיכנס לחקלאות?
חקלאי צריך שתי תכונות מרכזיות כדי להיכנס לתוך העולם המופלא של החקלאות א. מסירות נפש ממש ב. סבלנות.
מסירות נפש ממש היא בעיקר בתחום של ה”בכל מאדך”. העיסוק בחקלאות הוא מקצוע המעמיד מדי שנה את החקלאי בהימור על כל ממונו ממש. אנו נוהגים לומר שחקלאי העובר שנתיים קשות בחקלאות הופך למשפחה נזקקת” מדי שנה ההשקעה בכניסה לעונה חקלאית עד להוצאת פירות היא עצומה” ולעולם אין בטחון ששנה טובה אחת תותיר אותך עם בטחון כלכלי עד הזקנה. תכונה נוספת הנצרכת לחקלאי היא הסבלנות” סבלנות הלמידה” סבלנות ההמתנה עד להוצאת הפירות” סבלנות ההמתנה עד לעונה הרווחית” שתפרנס בכבוד” סבלנות של עבודה עם עובדים זרים עד לאידיאל של עבודה עברית מלאה. קפיצת מדרגות קטלנית לחקלאות.
בגוש קטיף לכאורה התגשם במילואו החזון של חקלאות אמונית; כמגורש גוש קטיף זה לא שובר אותך?
בגוש קטיף התקיימה הרמוניה מופלאה בין עולם המעשה בחקלאות ובין אנשי התורה והרוח במוסדות הרבים שקמו בגוש. מפעל זה לא צלח כנראה מפני שלא התאמצנו מספיק למסור נפשנו על המפעל הגדול הזה של חיבור שמים וארץ. אם הקב”ה ביטל שליחותנו אנחנו לא מתווכחים אתו” זה אומר שצריך עכשיו להתאמץ יותר כדי לזכות להיות שליח יותר נאמן לאומה ולרומם אותה ממצבה העכשווי.
איך ממשיכים לצמוח ולהצמיח לאחר הגירוש הנורא?
אין לנו טענות לא על ריבונו של עולם ולא על העם אלא על עצמנו בלבד” ולכן העיסוק שלנו בחקלאות צריך להיות ביתר תוקף וביתר עוצמה הן ברמה התודעתית והן ברמה המעשית. האמת המוחלטת של גאולת ישראל בדור הזה עושה את דרכה בדרכים רבות ובאופנים רבים ופעמים רבות בדרכים של קשיים וייסורים” אותנו צריכה להטריד השאלה: האם אנחנו זוכים להיות שליחים טובים ופועלים עם א-ל במפעל הזה או לא” “ודבר אלוקינו יקום לעולם – ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם”. שנזכה להיות שליחים טובים.
רקע אישי
אליהו אוזן אב ל-10 ילדים וסב ל 3 נכדים.
בוגר “מרכז הרב” ממפוני עצמונה בגוש קטיף.
כיום חקלאי בישובים החדשים בחולות חלוצה (בני נצרים” נווה” שלומית) ומזכיר הישוב בני נצרים.
