ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


טו" בשבט - חג התעודות

הדסה גהלי

טו"בשבט הוא יום מרגש במיוחד, חג של נטיעות, של צמיחה, חגיגה של ירוק, וביום זה מסורת רבת שנים מקבלים תלמידי ישראל מכיתה א - ח תעודות - גיליון ציונים. לתעודה מייחסים חשיבות רבה, על אף שבמבט מעמיק קשה לחבר בין המספרים - הציונים, לילד שעומד מולנו. המספרים לא משקפים את עולמו הפנימי. המספרים מדידים אבל לא תמיד משקפים תמונת מצב אמיתית. התעודה מעידה על הישגים, על הידע שגילה התלמיד במבחנים, ולפעמים את מערכת היחסים שלו עם המורה, ולא תמיד ניתן לראות כמה השקיע התלמיד בלימודים, לא רואים את התסכולים והקשיים שלו, לא מבחינים בתחושות הפנימיות, כמה הוא אוהב את המקצוע ובכלל כמה אוהב ללמוד. אלא שכמעט כל הורה משליך על התעודה צפיות וחלומות שלו לגבי ילדיו. בבית הספר היסודי הילדים עדיין צעירים והציונים אינם מנבאים את עתידם, ואין להתייחס אל התעודה כגזר דין. מצד שני אי אפשר להתעלם שהיא משפיעה על הדימוי וההערכה העצמית שלו. גם אם הורים יצהירו כי הציונים אינם חשובים והם לא העיקר, הם תמיד יתייחסו למקצועות מסוימים כמשמעותיים ביותר. עם זאת הילדים מקבלים תעודה ולפעמים מחליפים רשמים עם חברים, יש ש"משוויצים" בציון או בהערה שהמורה כתב, יהיו ילדים גם שיתחמקו ויצניעו את התעודה במבוכה ובושה, ויהיו ילדים שבכל מצב לא יהיו מרוצים כי הציון לא הוגן ולמה חברו קיבל יותר ממנו, יהיו ילדים שיעמידו פנים כאילו לא איכפת להם, ויהיו גם הילדים שאפילו לא יפתחו אותה וידחפו אותה עמוק בתוך הילקוט כדי לחסוך את ההתמודדות עם התגובות של הסביבה ועם הקושי הרגשי המכביד. חשוב לדעת לאילו מקבוצות הילדים שייך הילד שלך, האם הוא חושש ,שמח בתעודה, מאוכזב מעצמו, ממורמר... ילדים שופטים ומבקרים את עצמם בחומרה רבה.
גם ההורים עצמם מתרגשים, יש מהם שיהיו מרוצים כי הם רואים את ההשקעה וההתקדמות של הילד, יש הורים מאוכזבים מהישגיו של הילד, מבנם הנכשל, יש שאף פעם אינם שבעי רצון "מה קבלת רק 80?!" וכאלו שמוכיחים אם היית לומד לא היית מגיע לכזו תעודה! ויש גם הורים שיאשימו את המורים וביה"ס שלא מלמדים ולא מחנכים.
אז מה עושים? גם אנו כהורים צריכים לעשות הכנה נפשית במובן הפשוט - איך נגיב כאשר הילד מגיע עם התעודה? האם נתמקד בציונים הנמוכים או שנתפעל מהציונים הטובים, אילו מסרים אנחנו רוצים להעביר לילד, של לקיחת אחריות ושינוי, או של רגשי אשם, האם נסיק מסקנות על עצמנו כהורים - כמה תמיכה נתנו לילדים, כמה היינו מעורבים ושותפים ורגישים לקשיים שלהם, האם הגזמנו בציפיות, האם יש בבית אווירה תרבותית של למידה, פיתוח סקרנות, סביבה מגרה לרכוש ידע והרחבה אינטלקטואלית... התעודה היא גם גליון הערכה ומשוב לנו ההורים.
קחו את התעודה ונסו לקרוא את הילד דרכה, ללמוד מה היא מספרת על ילדכם, מה אומרים המספרים, אילו כשרונות יש לילדי, עד כמה הוא חברותי ובעל חסד ונתינה, האם משתקף הידע הרחב שלו בכלל.האם היא נלחץ לפני מבחן, כמה קשה לו ועוד חלקים אחרים שאפשר לקרוא בין המספרים.
מתן הערכה הוא חלק מתהליך למידה, למידה היא דינמית ומתמשכת וניתן בכל שלב לשפר ולתקן. התעודה היא הזדמנות טובה לעשות שינוי, וזה המקום שלנו כהורים לא להוסיף רגשות שליליים על הקושי שלו, אלא לפתוח מקום לתקווה, לעודד - לתת כוח להתחיל את המחצית השנייה כראוי, "נפלת, אני סומך שתקום ותתגבר". זה הזמן לשוחח בנימה חיובית של קבלה והכלה, ממקום של תמיכה והבנה ונכונות להציע את עזרתנו...



תגיות: בית הספר | חינוך ילדים | ציונים | תעודה | טו בשבט



מאמרים נוספים מעלון פרשת בשלח ה'תשע"ג:
הגיור בימינו - הרב שלמה אבינר
שירת דבורה (להפטרה) - הרב דוד לנדאו
הרה"ג ר' חיים פלאג'י - הרב רונן טמיר
להיות הורה מוביל - ד"ר מיכאל אבולעפיה
וימתקו המים - הרב אייל ורד
חרוב- ניגון של גישור - הרב נתנאל לוי
מוזיאון אמוני - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: