התפילין – אות החירות

נצטוו ישראל להניח בכל יום תפילין על ידם ובראשם. אברים שהם כנגד הלב (היד) והמוח (הראש). וכך אנו אומרים ב”לשם ייחוד” לפני הנחת התפילין” שאנו באים להניח תפילין “על היד… שהיא נגד הלב” לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו” ועל הראש” נגד המוח – שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי כוחותי כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו”. וניתנה מצוה זו מיד לאחר צאתנו ממצרים להראות שעתה” כשהשתחררנו מן השעבוד הנורא הזה” הדרך לחירות עולם” לחירות אמתית” היא בשעבוד הכוחות והתאוות לעבודתו ית’ – כי “עבד ה’ הוא לבדו חופשי”. ומצאנו שנאמר בלוחות הברית” והמכתב מכתב אלקים הוא” חַרות על הלוחות “א”ר יהושע בן לוי אל תקרא חרות אלא חֵירות לפי שאין לך בן חורין אלא זה שעוסק בתורה” (אבות ו’). מכאן אנו יכולים להבין את מאמר חז”ל על הפסוק בפרשתנו “למען תהיה תורת ה’ בפיך”. מכאן אמרו “המניח תפילין כאילו קורא בתורה”” שכיוון שהתפילין הוא אות של חירות והעיסוק בתורה מביא לחירות הרי שהמניח תפילין נחשב גם כעוסק בתורה כי הוא מבטא את החירות שהתורה מעניקה ללומדיה כמו שלימדנו רבנו הרצי”ה: “כי התפילין הן תמצית כל התורה כולה” תלבושת של חירות” של סילוק שפלות העבדות”” ולכן נקראו התפילין פאר “התפילן הן חבש הפאר של ישראל ” (שיחות הרצי”ה לס’ שמות עמ’ 135).
חז”ל לימדונו שגם הקב”ה מניח תפילין. ומה כתוב בתפילין של הקב”ה? “ומי כעמך ישראל גוי אחד” – שהקב”ה משתבח בשבחם של ישראל ואומר לישראל אתם עשיתם אותי חטיבה אחת בעולם על ידי התפילין שלכם שכתוב בהם “שמע ישראל ה’ אלקינו ה’ אחד” אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם [ע”י התפילין שלי) בעולם שנא’ ו”מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ” (ברכות ו’). נמצאנו למדים שהדרך לקיומנו הבלעדי” השלם והמלא על ארצנו” תלוי במידת החירות שאנו קונים לעצמנו. לומדים לא להיות משועבדים לא ליצרנו ואף לא לכוחות זרים לנו ולא לגויים מאומות הועלם שבאים להשפילנו ולמנוע מאתנו להיות העם הממליך את ה’ בעולם. על ידי שנשתחרר מהשעבודים האלו ונדע לקרוא בשם ה’ עלינו על התפילין שלנו” נזכה גם לקיום הנאמר בתפיליו של הקב”ה “ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”” אחד” מאוחד ושליט בלעדי על נחלתנו עד עולם.