ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: פנחס
פרשה נוכחית: מטות
פרשה הבאה: מסעי
 


האם יש שיטה חינוכית על פי התורה?

הרב אלישע אבינר

שאלה: האם יש שיטה חינוכית על פי התורה? הרקע לשאלתי הוא המחלוקות החינוכיות הרבות בין הרבנים בני ימינו. זה אומר בכה וזה אומר בכה. האין גישה חינוכית מוסכמת על פי התורה? כמו כן, בספרי מוסר של הקדמונים מצויות הדרכות חינוכיות שאינן מקובלות או מומלצות על רבים מגדולי ישראל בימינו. לדוגמה, בספרי הקדמונים, הקו החינוכי כלפי ילדים הוא מאוד תקיף, המשמעת החינוכית היא נוקשה וללא פשרות. לעומת זאת, בספרי החינוך של רבנים בני זמנינו, הגישה החינוכית הבסיסית היא הרבה יותר רכה. כיצד נוצרו שינויים אלו, האין עמדה חינוכית תורנית מוסכמת וקבועה?
תשובה: החינוך בנוי משני רבדים: תוכן וצורה. הרובד הראשון הוא התוכן החינוכי שאני מבקש להנחיל לילדים, לתלמידים ולחניכים. והצורה היא הדרך שבה יש להנחיל את התוכן הנ"ל, בְּאילוּ שיטות להשתמש (לדוגמה: נוקשה או רכה). הביטוי "שיטה חינוכית" עשוי להתייחס לתוכן או לצורה. ולא הרי זה כהרי זה. ביחס לתוכן, לא השתנה הקו החינוכי הבסיסי מאז ועד היום. אנחנו מבקשים להנחיל לבנינו את התורה במובן הרחב שלה, הכולל: מידות, מצוות ולימוד תורה. וכן ללמד את בנינו אומנות (מקצוע), וכו' וכדו'. זה לא השתנה ולא ישתנה. מאז ימי חז"ל, מרגע שהתינוק מתחיל לדבר מלמדים אותו את הפסוק "תורה צווה לנו משה...", קריאת שמע ומצוות. היו שינויים קלים בתכנים הספציפיים של לימוד תורה, כגון: דגש על בקיאות, עיון או הלכה. וכן, היו תנודות ביחס ללימודי אמונה ותנ"ך. אין להתכחש לכך שהבדלים אלו עשויים להיות משמעותיים ומורגשים, אבל בסך הכל הם הבדלי בחירה וסדרי קדימויות ועדיפויות בתוך המסגרת הרחבה של התורה. אין כאן חריגה מהתורה. התוכן החינוכי הוגדר בצורה בהירה בהלכות תלמוד תורה לרמב"ם ובשולחן ערוך.
זהו ביחס לתוכן. אבל, ביחס לצורה החינוכית חלו וחלים שינויים. הצורה (= השיטה) החינוכית היא אמצעי להעביר את התוכן, שהוא המטרה. מה גורם לשינויים בשיטות החינוכיות? ההבדלים בנפש החניך. יש הבדלים נפשיים בין ילד לילד, ואפילו אצל אותו ילד חלים שינויים נפשיים עם עלייתו בגיל. לכן, מוסכם על הכל שאין לנקוט באותה שיטה חינוכית כלפי בן ממושמע וכלפי בן מרדן, כלפי ילד קטן וכלפי נער מתבגר. השיטה החינוכית עשויה להשתנות מקצה לקצה למרות שהמטרה זהה: הנחלת התורה. עם ילד אחד עשויה משמעת נוקשה להביא לתוצאות מצוינות, ואצל אחר לקטסטרופה.
כשם שיש הבדל בין ילד לילד, כך יש הבדל בין דור לדור. יש דור שנוטה יותר למשמעת ויש דור שמתקומם נגדה. המבנה הנפשי של הדור עובר שינויים, וזה משפיע גם על היחידים שמרכיבים את הדור. האנושות עברה תהליכים נפשיים ותרבותיים עמוקים, מאז ימי ילדותה ("איש המערות") ועד לעידן שלנו ("איש ההייטק"). לכן, גם שיטות החינוך השתנו ומשתנות. לדוגמה: לא דומה ילד שגדל בחברה פיאודלית, שבה נשללו כל החירויות ממי שלא השתייך לאצולה, וכולם היו נתונים לחסדי שליט כל יכול, לילד שגדל בדור שבו החופש הוא נשמת התרבות. הילד הראשון לא טעם מימיו טעם חופש מהו, איננו מצפה לחופש ואיננו מייחל לו. לעומתו, הילד השני גדל על ברכי החופש, עד שהחופש הפך למרכיב בזהות האישית שלו, ולזכות בסיסית המובנת מאליה. לא יעלה הדעת שננקוט בשיטה חינוכית זהה כלפי שני ילדים אלו. הראשון זקוק למשמעת נוקשה, כפי רוח הדור. החופש יקלקל אותו. השני, לא יסבול משמעת נוקשה, הוא זקוק למשמעת רכה.
על עיקרון חינוכי זה - שתמורות נפשיות ותרבותיות של הדור מחייבות שינויים בשיטות החינוכיות - עמד הראי"ה קוק ב"מאמר הדור" (ובמקומות נוספים בכתביו). הוא הדגיש שלמרות שהוא מציע גישה חינוכית שונה מזו שהיתה מקובלת בתקופות קודמות, הוא מצדיק את גדולי ישראל שנקטו בגישה הקדומה, מפני שהיא התאימה למבנה הנפשי של הדור באותם ימים, ולכן היא נחלה הצלחה. אבל, מבנה הנפש של דורנו הוא שונה ולכן נדרש שינוי בשיטה החינוכית.
האם יש להסיק מכאן שקיימת עמדה תורנית רק ביחס לתוכן ולא ביחס לצורה? אם כן, האם נכון לומר שניתן לקחת מכל הבא ליד מהפסיכולוגיה החינוכית המודרנית (המערבית!!) כל עוד היא לא נוגעת בתוכן? תשובה: קיימת זיקה בין הצורה לתוכן. הצורה עשויה להשפיע על התוכן. לדוגמה: החינוך למצוות כולל חינוך למחוּיבוּת. לכן, לעולם לא נצדד בשיטת חינוך ליברלית קיצונית, כיון שהיא איננה מסוגלת לחנך למחוייבות. דוגמה נוספת: בעבר הלא-רחוק, בקרב אומות העולם היו נהוגות שיטות חינוך אכזריות. עם ישראל התנגד להן, מפני שהן נותנות לגיטימציה לאכזריוּת ומחנכות לאכזריות. עם ישראל העדיף חינוך באהבה, מתוך הליכה בדרכי ה'. כפי שכותב הרב קוק (עין איה ברכות) בביאור דברי חז"ל: "יפה מרדות אחת [= תוכחה] בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות. כאן הורונו חז"ל נועם דרך החינוך, כי לא במהלומות יחונך האדם כי אם בדרכי נועם. והיראה האמיתית היא יראת הרוממות הבאה מצירוף האהבה הנאמנה. ועד הזמנים האחרונים לא ירדו חכמי הפדגוגיה לזה, והיה דרך חינוכם רק במקל חובלים, עד הימים האלו שהנסיונות הרבים הוכיחום להשכיל את אשר הורו לנו חז"ל רוח קודשם". יש שיטות חינוך יהודיות מובהקת: בית המדרש והאווירה הלימודית המיוחדת השוררת בו, לימוד בחברותא. זה לא תוכן אלא צורה, אבל אין כל ספק שהיא התפתחה בעם ישראל אך ורק בגלל התכנים המיוחדים שלנו.

לתגובות: aviner@neto.net.il לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - http://levavot.org.il. באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.




תגיות: חינוך בנחת | שיטת חינוך | חופש וכפיה בחינוך | חינוך



מאמרים נוספים מעלון פרשת בא ה'תש"ע:
מועד ב' - הרב ליאור אנגלמן
אני מתחלחל - הרב שלמה אבינר
ויחזק ה' את לב פרעה - הרב יעקב פילבר
התפילין - אות החירות - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: