על תוכן הברכה “מקדש ישראל והזמנים” נשאלה שאלה בגמרא – הרי אין עושים מצוות חבילות חבילות. אין זה יפה ומכובד לבלוע יחד שני דברים שבקדושה. עונה הגמרא שבאמת אין כאן שני דברים. אין הכוונה שה’ מקדש את ישראל ומקדש את הזמנים” אלא ה’ מקדש את ישראל ומתוך כך יש להם כוח לקדש את הזמנים” “עם זו יצרתי לי” תהילתי יספרו”. ומכוח הקדושה שביצירת ישראל נמשך באופן טבעי שישראל מקדשים את הזמנים (הרצי”ה).
קדושת השבת.
קדושתם של ישראל מתבטאת באופן מיוחד בקדושת השבת. “השבת”” מלמד רבינו הרצי”ה “היא עצם היהדות” היא שייכת לפנימיותנו” לעצמיותנו” לחיוניותנו” היא שייכת אך ורק למציאות עם ישראל ולא לגויים ‘ולא נתתו ה’ אלקינו לגויי הארצות… כי לישראל עמך נתתו באהבה לזרע יעקב אשר בם בחרת’.” (שיחות הרצי”ה” שמות עמ’ 157). ולכן גוי ששומר שבת חייב מיתה” מסביר המהר”ל כי שבת היא מעין עולם הבא. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא” יש להם אחיזה בעוה”ב” בנצח. מה שאין כן הגויים. השבת שייכת לנצחיות ולעם הנצח ולא לגויים אשר מציאותם עוברת ושטחית. ומכיוון שמציאות חייהם של הגויים היא העולם הזה הם צריכים להתעסק ביישובו של עולם.
השבת מיוחדת אפוא לישראל” ויש בה עוד הבדל מקדושת הזמנים” בזה שהיא קבועה וקיימת “היא קדושת זמן אלקית” היא לא נעשית על ידנו שבת” היא שבת לה'” על כן בירך ה’ את יום השבת ויקדשהו”. מתוך הקדושה הזו המיוחדת אך ורק לישראל” יש להם כוח לקדש את הזמנים “והם מגלים בזה את ערך הקודש האמתי. את ערך הקיום האמתי של סדרי חיי האדם בעולמו” (הרצי”ה). כך שקדושת ראש חודש” חגים ומועדים היא קדושה שלנו” קדושה שמתגלית על ידינו ומתוכנו על ידי בית דין שבישראל. הקדושה הכלל ישראלית שלנו מתגלה בזה שאנו מקדשים את הזמנים.
שבת וראש חודש
רבינו הרצי”ה היה שמח במיוחד במפגש של שבת וראש חדש” “הפעם זכינו לדבר מיוחד שאינו מזדמן בכל ראש חודש. שתי דרגות הקדושה נפגשות יחד” מובלעות יחד ומקרינות עלינו” מאירות לנו” רבש”ע גלגל עלינו זיווג בקדושה לעילא ולעילא” (שיחות הרצי”ה דברים עמ’ 567). מהפגישה הזו עם שתי הקדושות האלו יש לנו להבין א. שיש לנו קדושה מיוחדת וזכות מיוחדת ‘שבת שמה'” ישראל הם בן זוג של השבת” וקדושה זו באה מלמעלה לעילא ולעילא ומקדשת ומרוממת אותנו” עצם השהייה בשבת יש בה לקדש ולרומם את האדם” ואם הוא מנצל אותה כראוי” מוסיף בה קדושה” לומד תורה ומענג אותה כראוי” הוא זוכה לחוש יותר את עוצמתה. ב. מכאן זוכים אנו אף לבוא ולהוסיף קדושה במציאות לחולל את הקודש” לרומם את ערך הזמן – ישראל הם הנותנים תוכן וערך לחיים” מגלים את ערכם וקדושתם של החיים. ולכן המצוה הראשונה בה הם מצטווים כעם היא ‘החודש הזה לכם’ (קדושת הזמנים שנובעת מקידוש החודש). נזכה לשבות את שבתותינו כראוי” לחוש את הקדושה והעוצמה הטמונה בהן” ומתוך כך לצאת אל חיי המעשה ולתת להם ערך” תוכן וקדושה.
