2524-2516
סְלִיחָה שֶׁאֲנִי לֹא זוֹכֵר בְּדִיּוּק אֶת הַתַּאֲרִיךְ” אֲבָל זֶה הָיָה בַּתְּקוּפָה בָּהּ הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְכּוּשַׁן רִשְעָתַיִם בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים [1]. וְלֹא בְּמִקְרֶה הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים” הֲרֵי זֶה מִפְּנֵי שֶׁחָטָאנוּ [2].
לְצַעֲרֵנוּ הָרַב חָטָאנוּ הַרְבֵּה. אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר לָכֶם כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ” אָז אֲסַפֵּר לָכֶם קֹדֶם מִקְרֶה אֶחָד: פֶּסֶל מִיכָה.[3] מַעֲשֶׂה זֶה הוּא שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל קִלְקוּלִים.
א. אָדָם אֶחָד וּשְׁמוֹ מִיכָה גָּנַב אֶלֶף וּמֵאָה כֶּסֶף מֵאִמּוֹ. [4]
ב. הוּא הֶחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ” וּבְתוֹר תּוֹדָה הִיא הֶחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה. [5] אַתֶּם מְבִינִים? כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם” הִיא עָשְׂתָה עֲבוֹדָה זָרָה!
ג. מִיכָה עָשָׂה לְעַצְמוֹ אֵיזֶה בַּיִת וְשָׁם עָבַד לַפֶּסֶל [6]. הֶפְקֵרוּת! [7]
ה. נַעַר עָבַר שָׁם” וְאָז מִיכָה מִנָּה אוֹתוֹ לְכֹּהֵן לְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה. [8] אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לָכֶם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַנַּעַר: יְהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מֹשֶׁה” כְּלוֹמַר נֶכְדּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. [9]
ו. שֵׁבֶט דָּן מְבַקֵּשׁ לוֹ נַחֲלָה” כִּי עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא הָיְתָה לוֹ [10]. לוּ הָיָה לָנוּ מֶלֶךְ הוּא הָיָה דּוֹאֵג לְזֶה” וְלֹא מַשְׁאִיר לְשֵׁבֶט מִסְכֵּן לִפְתֹּר אֶת בְּעָיוֹתָיו לְבַדּוֹ” אֶלָּא כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הָיָה מִתְגַּיֵּס עֲבוּרוֹ.
ז. הֵם הָלְכוּ לְהִתְיַעֵץ עִם אוֹתוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה” אִם דַּרְכָּם נְכוֹנָה. [11]
ח. מִשָּׁם הִמְשִׁיכוּ לְלַיִשׁ” שָׁם יָשְׁבוּ אֲנָשִׁים לָבֶטַח” לְלֹא מָגֵן” אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא עָשׂוּ לָנוּ רַע. [12]
ט. אַחַר כָּךְ בָּאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ חֲגוּרֵי חֶרֶב לְבֵית מִיכָה” שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵם גָּנְבוּ אֶת הַפֶּסֶל” הָאֵפוֹד” הַתְּרָפִים וְהַמַּסֵּכָה” וְהִבְטִיחוּ לִיהוֹנָתָן שֶׁהוּא יִהְיֶה הַכֹּהֵן שֶׁלָּהֶם” וְהוּא הִתְלַוָּה אֲלֵיהֶם. [13]
ט. כַּאֲשֶׁר מִיכָה חָזַר הַבַּיְתָה וְרָאָה שֶׁגָּנְבוּ לוֹ הַכֹּל” הוּא רָדַף אַחֲרֵיהֶם וְתָבַע אֶת שֶׁלּוֹ. אִיְּמוּ עָלָיו אַנְשֵׁי דָּן: עֲזֹב אוֹתָנוּ אוֹ שֶׁתִּתְחָרֵט. הוּא רָאָה שֶׁהֵם חֲזָקִים מִמֶּנּוּ וְחָזַר הַבַּיְתָה. [14]
י. הָלְכוּ וְכָבְשׁוּ אֶת לַיִשׁ וְהָרְגוּ אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ. [15]
יא. אֶת הַפֶּסֶל הֵקִימוּ אֶצְלָם וִיהוֹנָתָן הָיָה הַכֹּהֵן שֶׁלָּהֶם. [16]
אָכֵן סִפּוּר מֻשְׁחָת מִתְּחִלָּתוֹ עַד סוֹפוֹ.
עַכְשָׁו אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מֵהַמְּלַמֵּד בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה: וַדַּאי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁכַּאֲשֶׁר חָסְרָה בְּמִצְרַיִם מִכְסַת הַלְּבֵנִים” הַמִּצְרִים הָיוּ מְנִיחִים תִּינוֹקוֹתֵינוּ בֵּין אַבְנֵי הַבִּנְיָן. צָעַק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶל הַשֵּׁם” וְנַעֲנָה שֶׁיּוֹצִיא תִּינוֹק אֶחָד. אָז מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִצִּיל אֶת מִיכָה” שֶׁנִּקְרָא כָּךְ כִּי נִתְמַכְמֵך בַּחוֹמָה. [17]
אֲנִי הֵבַנְתִּי אֶת הַמּוּסָר שֶׁל הַסִּפּוּר: אִם הַשֵּׁם הֶחְלִיט שֶׁמִּישֶׁהוּ יָמוּת” הוּא יוֹדֵעַ מַה הוּא עוֹשֶׂה.
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)
מקורות:
1. שופטים ג’ ח’.
2. שם שם א’-ז’.
3. שופטים יז’-יח’. מעשה זה מסופר בסוף ספר שופטים אבל הוא קרה בימי עתניאל בן קנז. רש”י שופטים יז’ יא’.
4. שופטים יז’ ב’.
5. שם ג’-ד’.
6. שם ה’.
7. שם ו’.
8. שם ז’-יג’.
9. שם ז’ רש”י. שם יח’ ל’ רש”י.
10. שם יח’ א’.
11. שם ב’־ו’.
12. שם יח’ ז’-יב’.
13. שם שם יג’-כא’.
14. שם כב’-כו’.
15. שם כז’-כט’.
16. שם ל’-לא’.
17. סנהדרין קא’ ב’.