א. הקדמה – במענה לאם צעירה אשר ביקשה להתייעץ על מצבו החינוכי הקשה של בנה בן החמש” השיב הרש”ר הירש שאימהות רבות נכשלות בחינוך ילדיהן מפני שהן אינן משקיעות בחינוכם בגיל הרך. הן סבורות שבגיל הרך אין הילד זקוק לחינוך” להכוונה ולהדרכה אלא רק לאוויר טוב ולמזון בריא” לצעצועים ולמשחקים. רק בגיל חמש” לאחר שיתפתחו תבונתו ודעתו” יתחיל חינוכו. הרש”ר הירש טוען שזה כבר מאוחר. את חינוך הילד יש להתחיל מיד עם לידתו” ואפילו לפני לידתו. הכיצד? ראשיתו של חינוך הילדים הוא בחינוך ההורים עצמם” מפני שעיקר החינוך הוא דרך דוגמה אישית. והרי עיצוב אישיות ההורים – על מנת שישמשו דוגמה אישית נאותה – קודם ללידת בנם בכורם. ישנו סיפור מפורסם (בגרסאות שונות) על זוג הורים שפנה לרב על מנת לקבל ממנו הדרכות כיצד לחנך את בנם שהגיע לגיל שלוש עשרה. השיב להם הרב: “קשה להתחיל לחנך בגיל 13. מדוע אתם פונים מאוחר כל כך? ההצלחה החינוכית מותנית בהשקעה חינוכית כשהילד עדיין קטן. להבא” תפנו הרבה יותר מוקדם”. חלף זמן” ושוב פנו ההורים לרב על מנת לקבל עצות לחינוך בנם הקטן” בן השש. השיב להם הרב: “כבר אמרתי לכם שאין לאחר את חינוך הילדים. מדוע התמהמהתם” מדוע המתנתם עד כה? חינוך ילדים צריך להתחיל מהרגע הראשון. להבא תבואו מוקדם יותר”. חלף זמן מה” ופנו ההורים זו הפעם השלישית אל הרב” כאשר חיוך על פניהם: “שלום” מגיע לנו מזל טוב. נולד לנו בן” ובאנו לקבל הדרכות חינוכיות”. הרב שתק” הרהר ואמר: “מאוחר” מאוחר! איחרתם לבוא. חינוך הבן מתחיל לפני הלידה. הוא מתחיל בחינוך ההורים עצמם. מי שמבקש לחנך את בניו בצורה ראויה” צריך תחילה לתקן את אישיותו” לקנות מידות טובות ולסגל לעצמו הרגלים נכונים. רק אז יש סיכוי שהוא יחנך את בניו בהצלחה. לא צריך להמתין עד ללידה. להבא” תבואו מוקדם יותר”.
ב. שלושה שלבים – הראי”ה קוק זצ”ל לימד שיש שלושה שלבים בחינוך קטנים: “(ג) החינוך הפשוט מתחיל משבא הילד לכלל איזו הכרה; (ב) החינוך המדעי מתחיל משיצא לאויר העולם; (א) והאמוני מההתחלה היצירית” והתקדשתם והייתם קדושים” (מידות הראיה” ערך “אמונה”).
שלושה שלבים בחינוך הילד. השלב השלישי מוכר וידוע: “החינוך הפשוט מתחיל משבא הילד לכלל איזו הכרה”. כשמתפתחות ההכרה והתבונה של הילד” יכולים הוריו להתחיל לחנך אותו” להנחיל לו מסרים ערכיים וידיעות נחוצות” ללמד אותו תורה ומצוות ולהקנות לו הרגלים נכונים. זוהי הפעילות החינוכית המוכרת לכולנו. אבל” אומר הראי”ה קוק” לשלב זה קודמים שני שלבים. השלב הראשון הוא ב”התחלה היצירית”. בשלב יצירת העובר” נקבעת איכות הנשמה” קדושתה וטהרת אמונתה. זה נקבע על פי התקדשוּת ההורים בחיי האישוּת שלהם ובכל אורח חייהם. הנשמה שעתידה להופיע היא תוצר של עולמם הרוחני של ההורים” היא מושפעת מקדושתם ומטהרתם. זהו הבסיס התורשתי” הפנימי והשורשי” שעליו תיבנה הקומה הבחירית. כשם שקיימת תורשה ביולוגית” כך קיימת תורשה פסיכולוגית” נפשית רוחנית. היא נגזרת מדרכם הרוחנית של ההורים. זהו החלק המוּלד” הסגולי” שישפיע על כל מה שירכוש הילד במהלך חייו.
השלב השני – “החינוך המדעי מתחיל משיצא לאויר העולם”. מהרגע שהילד נולד מתחיל חינוכו המדעי. התינוק פוגש את העולם שמסביבו ומנסה להכיר אותו ולהבין אותו. הוא רואה דמויות” הוא שומע קולות” הוא חש וממשש עצמים” הוא מריח ריחות” וקולט את העולם. באמצעות חושיו הוא סופג רשמים מהחוץ” ובכך הוא זוכה ל”חינוך מדעי”. יש הסבורים בטעות שהחינוך מתחיל רק כאשר מתפתחת התבונה של הילד והוא מסוגל לקלוט דברי תורה ויראה ולעכל אותם. פרק הזמן שחולף עד אז חסר משמעות כיון שאין הילד זוכה בו לחינוך ערכי” ועל כן אין להשקיע בו. זוהי טעות. ראשית החינוך היא עצם המפגש עם העולם. אמנם” מפגש זה הוא ראשוני” הוא גולמי וללא פרשנות עמוקה” אבל זוהי מעלתו” כפי שמסביר הראי”ה קוק (ח’ קבצים” ב” אות שנט): “החושים מתפתחים בילד לפני ההבנה” כדי שייכנס יסוד העולם בתוכיותו בלא זיוף של צללים שקוצר דעת האדם גורמם. רק את העולם האורגינלי [= המקורי] מוכרח הוא לקבל” במקורו” בלא ביאורים. ליגמר והדר ליסבר [= ילמד ואחר כך יעמיק]”.
המפגש הראשון של הילד עם העולם הוא מפגש טבעי” מקורי” טהור” ללא פרשנות וללא תרגום. מדוע? כי “אז יש לו יסוד נקי על מה לבסס את ההבנה” הבאה אחרי התפיסה הכללית של הבקיאות העולמית הבאה בראשונה” ערומה מכל ביאור והבנה. העולם כמו שהוא. מעשה ידי יוצר כביר כח אשר לתבונתו אין מספר” כמו שהוא” ניתן הוא בליבו של אדם מראשית יציאתו לראות באור החיים. ורק על ידי הגרעין הבריא הזה יימצא אחר כך כל זרע החיים הרוחניים אשר לאדם” (שם). הבקיאוּת קודמת לעיון” הטבעיוּת להסברה השכלית” המפגש עם העולם כפי שבראו ה’ קודם לפענוח שלו באמצעות כלי התבונה והדעת.
סיכום: ה”חינוך המדעי” מתחיל עם לידתו של התינוק. ראשיתו בהכרה מקורית של העולם ללא פרשנויות” במפגש טבעי ללא מסננים. על בסיס ההכרה הפשוטה והטבעית” יוסיף הילד” כאשר יגדל” את הקומה התבונית והמלומדת של הכרת המציאות” הכוללת גם את הפרשנות האמונית. לכן” צריך לסייע לילד לפגוש את המציאות שמסביבו בכל גווניה המרובים” על מנת לקדם את “חינוכו המדעי”. לא רק שלא צריך להמעיט בהזדמנויות של מפגש הילד עם העולם” עם הסביבה” אלא אף צריך להרבות בהן ולהעשיר את המפגש. כל דרך וכל אמצעי” כל שכלול וכל מאמץ” המסייעים לילד להרחיב את הכרת העולם מתקבלים ברצון. כשתתרחב דעתו” הוא כבר יעניק משמעות אמונית-פנימית למציאות העולמית שהוא פגש קודם לכן.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.
