ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים

פרשה נוכחית: בראשית
פרשה הבאה: נח
 


ילדים יחודיים (המשך)

הדסה גהלי

המתנה הכי משמעותית שאנחנו כהורים יכולים להעניק לילדינו היא: בטחון עצמי ותחושת ערך עצמי.
איך מעניקים לו הרגשה זו כלפי עצמו, ובזכות עצמו?
גיל הינקות הוא משמעותי ומכריע בהתפתחות הביטחון של הילד ובו מתחיל להיבנות הביטחון בקשר היומיומי עם ההורה הממלא לו את הצרכים הבסיסיים, האכלה, החזקה וכד'. ההיענות המידית של ההורה לקריאות של התינוק או של הילד הרך נוטעת בילד הרגשה שהוא בעל ערך עצמי כאדם. תינוק שמטפלים בו מעמדה של הערכה וכבוד עם הרגשה שהוא 'הדבר הכי חשוב לי', יפנים בתוכו שהוא ראוי ונאהב. הרגשה זו מופנמת ללא מילים. האופן שבו מביטים בו, מתפעלים ממנו, מחזיקים אותו, נותן לתינוק תחושה עמוקה - 'אני מיוחד'.
כאשר הורים מתייחסים באהדה והזדהות עם רגשות הילד, כשכואב לו או כשהוא שרעב, ילמד לסמוך על הוריו, לבטוח בהם, ילמד לקבל את עצמו כאדם עם צרכים ורגשות אנושיים טבעיים. כאשר הורה מתמהמה להיענות לתינוק ומעדיף דברים אחרים, או מתייחס בקוצר רוח לבקשותיו, ילמד הילד שהוא מפריע ואינו ראוי.
גם כאשר הילד מתפתח חשוב להמשיך ולתת לו תחושה שהוא בעל ערך בזכות עצמו, ושהקשר והאהבה אליו הם ללא תנאי, הם אינם מותנים באיך הוא מתנהג. גם אם כועסים על ילד חשוב להבהיר לו שהכעס או אי-הנחת שלנו הוא ממעשה ספציפי ומסוים שנעשה, ועם זאת המסר צריך להיות ישיר ואמיתי: "אתה מיוחד בשבילי, לא משנה מה קרה"...
גורם נוסף בחיזוק הביטחון והערך העצמי הוא להדגיש את הכישורים החזקים של הילד ולא את הבעיתיים. ישנה נטייה של ההורים להתייחס לקשיים, ובזה מערערים לו את הביטחון העצמי, והילד מתקשה לראות את החלקים החזקים שלו. הורים שמתייחסים לתחומי החוזק מחזקים את ההכרה של הילד בעצמו. הדבר יעודד אותו להצליח ולפתח את כישרונותיו, הוא יאמין שהוא מסוגל ואף יעז לאתגר את עצמו גם בתחומים שאינו חזק בהם. הפידבקים צריכים להיות ממקום שמאמין בו ומעודד "ראיתי שהשתדלת/ התאמצת".
בטחון ודימוי עצמי מתחזקים מהצלחות, ואילו כישלונות חוזרים ונשנים עלולים להביא ילד למקום שלילי שלא יאמין בעצמו. לכן חשוב שהורים יאתגרו ילד חסר בטחון בהתנסויות שמתאימות לכוחות שלו. ציפיות גבוהות של הורים, ודרישה לשלמות מעמידות רף גבוה מדי שעלול להביא את הילד לתחושה של כישלון, חוסר כישרון וייאוש מעצמו.
הערות על התנהגות צריכות להיות רק בונות. כאשר ביקורת נעשית בצורה לא ראויה היא מורידה את הביטחון העצמי, כאשר משפילים ילד, או מדביקים לו כינויים כמו "אגואיסט", "חסר אחריות", "נודניק"... או כשמשווים אותו לאחיו או לחבר, או עושים הכללות, "אתה אף פעם לא..." - במצבים כאלו הדימוי העצמי שלו שואף לאפס, הילד מסתגר מעלבון, מגן על עצמו, לעתים בצורה אלימה, ובונה חומת הכחשה.
אכן אי אפשר לחנך רק על ידי מתן חיזוקים וחיוכים, ולפעמים צריך להעמיד במקום, להעיר להם על התנהגויות לא ראויות, אלא שהביקורת הבונה צריכה להיעשות בצורה ממוקדת בהתנהגות ולא בילד, ממקום שמחזק ולא מחליש, באסרטיביות, בצורה ברורה ומכַוונת לשינוי ההתנהגות, כי בדרך כלל ילדים צריכים תמיכה והדרכה איך לעשות את השינוי. כך ילד ירגיש זה לטובתו, שבאמת אכפת להורים ממנו.
הורים שמרגישים שהילד שלהם סובל מדימוי עצמי נמוך על אף שהוא ילד חכם ומוכשר, או ילדים שיש להם חברים והם מרגישים מתוסכלים שאין להם מספיק חברים ושלא אוהבים אותם מספיק, חשוב שהורים יבינו את הקושי ויפנו לקבל עזרה מקצועית. מחמאות סתמיות אינן עוזרות, ילדים כאלה לא מאמינים למחמאות שניתנות להם. בשנים האחרונות זוהי מחלת הדור. ולכן מבחינה חינוכית יש להשקיע בפיתוח ההכרה בערך העצמי של הילד וביטחונו כי הם ממלאים אותו ונותנים לו את העוז והגבורה לגלות את הרצון הייחודי שלו ומימוש הכישורים המיוחדים לו.

[email protected]


תגיות: גידול ילדים | בכי התינוק | ערך עצמי | בטחון עצמי | הורות



מאמרים נוספים מעלון פרשת וישב ה'תשע"ג:
חכמת ההמונים (ב) - הרב אלישע אבינר
הרב יהושע יגל זצ"ל - הרב רונן טמיר
לָמָּה אֲנִי שׁוֹתֵק ? - הרב שלמה אבינר
"ונראה מה יהיו חלומותיו" - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
נס שמימי ונס טבעי - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: