פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > חכמת ההמונים (ב)

חכמת ההמונים (ב)

לפני שבוע סקרנו בקצרה את תיאוריית “חכמת ההמונים”” הטוענת שההמון קולע אל האמת בצורה טובה יותר מה”מומחים” למיניהם. אם ההמון גדול ומגוון” התשובה שהתקבלה משקלול הדעות השונות שנתנו הפרטים הרבים המרכיבים את ההמון קרובה מאוד לאמת. ומכאן הדרישה ליישם את התיאוריה הזו גם בשדה החינוך: א. הציבור הוא זה שיקבע ולא המומחים. מי המומחים? – אנשי החינוך” אולי הצוות החינוכי של ביה”ס. מי הציבור? – ההורים והתלמידים. הם יקבעו את תקנון ביה”ס” הם יקבעו את תכני הלימוד ואת שיטות הלימוד. ב. ואם כך” לשם מה להקנות דעת וללמוד חומר שחיברו “מומחים”” גדולי תורה ואנשי מדע” אם האמת לא נמצאת אצל היחידים אלא אצל ההמון.
לפני שבוע גם התייחסנו לניסיון להשוות בין תיאוריית “חכמת ההמונים” לפתגם “קול המון כקול שד”י”. חכמי ישראל הזכירו את הפתגם הזה ביחס לאינטואיציה של ההמון לחשוף את פרצופו האמיתי של האדם. רמאי יכול להתחזות ולהפיל בפח יחידים אבל הוא לא יצליח לרמות את כולם. ההמון” בחושו הבריא והמחודד” יחשוף בסופו של דבר את התרמית. יש מחכמי ישראל שהלכו צעד נוסף: הקב”ה משגיח על הציבור ואיננו נותן לו לטעות” לכן “פוק חזי מאי עמא דבר” [=צא וראה מה העם נוהג]. לכן” כל תקנה זקוקה לתמיכה של הציבור” וגזרה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה בטלה מאליה [מן הראוי לציין שהחקיקה המודרנית במדינות המערביות איננה מכירה בכלל של “גזרה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה”. קבוצה קטנה של מחוקקים ושל מומחים למשפט שולטת על החקיקה. גם במדינות דמוקרטיות” הציבור איננו שותף לחקיקה ואין מתחשבים בדעתו. השופטים מפרשים את החוקים לפי השקפתם האישית” ולא בהתאם ל”חכמת ההמונים”].
אבל” יחד עם ההערכה הרבה שנותנת התורה לדעת הציבור ולעמדתו” אין היא הולכת שבי אחריהן” מפני שהציבור איננו יודע כל. אפילו תיאוריית “חכמת ההמונים” מכירה בגבולות ובסייגים לחכמת ההמון. לא בכל סוגיה יכולה חכמת ההמונים לתרום. לדוגמה: אם ההמון לא נחשף לחלק מהמידע שנדרש על מנת להגיע למסקנה נכונה” אין כל ערך לדעת ההמון. למשל” בדילמות ביטחוניות ברמה לאומית” אפילו הן קשורות לגורל של כל אחד מאיתנו” לעיתים אין כל משקל לדעה ההמונית” מפני שחלק מהמידע מסווג ולא נחשף בפני ההמון ולכן קשה לו להגיע ל”אמת”. הוא הדין בסוגיות הלכתיות שדורשות ידע מוקדם של מקורות ההלכה. ועל כך כתב הסמ”ע ש”פסקי בעלי-הבתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים” (סמ”ע ג יג).
זאת ועוד. התורה איננה מתחילה מחכמת ההמונים. התורה יורדת מן השמים ונפגשת עם המוני בית ישראל. מהמפגש בין התורה מן השמים לכלל ישראל נוצרת תורה שבעל-פה. “חיי עולם נטע בתוכנו” – חיי עולם זו תורה שבכתב” “נטע בתוכנו” זו תורה שבעל-פה (טור). בכל דור מתחדש מפגש זה” וגם מתקיים דו-שיח בין כלל ישראל לבין התורה שבעל פה שהתגבשה במהלך הדורות הקודמים. מהדו-שיח נולדת קומה נוספת בתורה שבעל פה שמתווספת לקומות הקיימות. הדו-שיח בין המוני בית ישראל לתורה מתנהל בשני מישורים” בשתי איכויות. א. מפגש עיוני באיכות גבוהה מתקיים אצל תלמידי חכמים שבקיאים בתורת הדורות הקודמים. ב. מפגש עמום ברמה יותר אינטואיטיבית” אצל המוני בית ישראל” שאינם בקיאים ביסודות התורה” אלא פוגשים אותה בחיים הממשיים.
ובחזרה ל”חכמת ההמונים” בחינוך. יש הטוענים” לשם מה להקנות דעת וללמוד חומר” אם האמת מונחת ב”חכמת ההמונים”? כאמור לעיל” “חכמת ההמונים” מצומצמת. היא איננה מקיפה את הכול. בתחום התורני” “חכמת ההמונים” היא רק צד אחד של המטבע” מפני שתורה שבעל פה נוצרת על ידי המפגש בין כלל ישראל לבין התורה מן השמים.
ביחס למעורבות ההורים והתלמידים בגיבוש תקנון בית הספר ותכנית הלימודים” יש לחלק בין אידיאולוגיה לפדגוגיה. אידיאולוגיה איננה חכמה או מומחיות אלא אמונה שנולדת מתוך בחירה. פלוני מאמין באידיאל א'” ופלמוני באידיאל ב’. קביעת מטרות החינוך שייכת לתחום האידיאולוגיה. המתכונת החינוכית הרצויה היא שיתאפשר לכל הורה לחנך את ילדיו בהתאם לאידיאלים שלו על מנת להנחיל אותם לילדיו. בפועל” זה מתקיים בחלק ממערכת החינוך הדתית” שהיא רבת גוונים ומאפשרת מרחב בחירה להורים לשלוח את ילדיהם למסגרת חינוכית התואמת את האידיאלים שלהם. אבל” משנבחר אידיאל חינוכי ונקבעו מטרות החינוך והשאלה היא כיצד להנחיל אותן לתלמידים” יש לנו כבר עסק עם חכמת הפדגוגיה. אף שקיים מרכיב אינטואיטיבי בחינוך” אי אפשר להסתפק בו. לא מספיק רצון טוב. מוסכם שמקצוע ההוראה דורש מומחיות. זהו מדע שנוצר על ידי צירוף של ניסיון העבר וחיפוש מתמיד אחרי שיטות הוראה משוכללות יותר. אבל לא רק מקצוע ההוראה דורש מומחיות אלא גם מקצוע הנחלת הערכים לתלמידים. אחד מתפקידיו המרכזיים של תקנון בית הספר הוא הנחלת הערכים לתלמידים. המשך בשבוע הבא.

לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

תפילת נעילה – על מה אנחנו ננעלים?
Shape-2
machon
כיצד מחזירים ילדים בתשובה? הרב אלישע אבינר
Shape-2
אלישע אבינר
קשיי תקשורת עם מתבגרים: הרב אלישע אבינר
Shape-2
tin-can-238488_640
חינוך יחידני או קבוצתי? (ב)
Shape-2
machon
חוזרים לבית הספר בשמחה
Shape-2
machon
חינוך יחידני או קבוצתי ?
Shape-2
machon
דמי כיס והיחס לכסף (ב)
Shape-2
machon
חינוך לאבלות על חורבן המקדש בדור של גאולה – הרב אלישע אבינר
Shape-2
הכותל
בין הזמנים והחופש הגדול חלק ב’ הרב אלישע אבינר
Shape-2
beach-814679_640
דמי כיס והיחס לכסף (א)
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן