שְׁנַת 2524
לֹא גָּמַרְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם עַל נִצְחוֹן עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז. אֲנִי גֵּאֶה מְאֹד לִהְיוֹת חַיָּל אֶצְלוֹ! כַּמּוּבָן זוֹ לֹא גַּאֲוָה אִישִׁית פְּסוּלָה אֶלָּא גַּאֲוָה לְאֻמִּית טְהוֹרָה.
הוּא אָדָם גָּדוֹל מְאֹד” עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז. אֲנִי חָסִיד שֶׁלּוֹ. אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ קָרָה שֶׁאַחֲרֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים שֶׁכּוּשַׁן רִשְעָתַיִם שִׁעְבֵּד אוֹתָנוּ” עָתְנִיאֵל יָצָא לַמִּלְחָמָה וְנִצֵּחַ אוֹתוֹ?
פָּשׁוּט מְאֹד: “וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ הַשֵּׁם… וַיֵצֵא לַמִּלְחָמָה.” [1] וַדַּאי כְּשֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים: ‘רוּחַ הַשֵּׁם'” אַתֶּם מְדַמְיְנִים אָדָם עִם זָקָן לָבָן” טַלִּית וּתְפִלִּין” מַבִּיט לַשָּׁמַיִם וְאוֹמֵר דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה. אַתֶּם צוֹדְקִים” אֲבָל לֹא בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ. כָּאן מְדֻבָּר בְּרוּחַ גְּבוּרָה. [2] גַּם גְּבוּרָה הִיא רוּחַ הַשֵּׁם” וּלְיֶתֶר דִּיּוּק זוֹ הַמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה בַּנְּבוּאָה” כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְעוֹרֵר לְהַצִּיל אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וְיֵשׁ לוֹ עֶזְרָה מִן הַשָּׁמַיִם. כָּךְ הִתְחִילָה רוּחַ הַשֵּׁם שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּהֲרִיגַת הַמִּצְרִי וְהַצָּלַת בְּנוֹת יִתְרוֹ. [3]
גַּם אֲנִי לוֹחֵם בִּמְסִירוּת וּבִגְבוּרָה” אֲבָל אֲנִי לֹא אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לִי רוּחַ הַשֵּׁם… אַךְ אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר שֶׁלְּכֻלָּנוּ יַחַד” כָּל הַלּוֹחֲמִים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל” יֵשׁ מִין רוּחַ הַשֵּׁם שֶׁל גְּבוּרָה. [4]
אַגַּב” לְגַבֵּי טַלִּית וּתְפִלִּין” זֶה נָכוֹן. עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז כָּל הַיּוֹם עָטוּר בַּתְּפִלִּין” וְיֵשׁ לוֹ צִיצִיּוֹת בַּבֶּגֶד בּוֹ הוּא מִתְעַטֵּף. וְגַם לִי כַּמּוּבָן.
הָעִקָּר שֶׁעַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ שֶׁקֶט” נְקַוֶּה שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ זְמַן רַב. מַה נַעֲשֶׂה” זוֹ הַשָּׂפָה הַיְּחִידָה שֶׁאוֹיְבֵינוּ מְבִינִים” וְכָךְ יֵשׁ לָנוּ שָׁלוֹם.
אָז גַּם לָכֶם” שָׁלוֹם…
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)
מקורות:
[1] שופטים ג’ י’.
[2] תרגום.
[3] מורה נבוכים ב’ מה’.
[4] עיין אורות” ארץ ישראל א’.