ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


נפש בריאה בגוף בריא.

ד"ר מיכאל אבולעפיה

יש אדם שמסיק מסקנות על עצם החיים בזמן משבר וכשעצוב לו, ויש מי שבונה תיאוריות בזמן בלבול. כמו שהעובר מתחיל את התפתחותו מהראש ועד עמוד השדרה כך בחיים כל הגוף ניזון מהמחשבה. נראה שתרבות המערב הציפה את האדם בדמיונות עד שאינו מבחין בין אמת לשקר. התרבות המכוערת הזאת סילקה את אור השכל. חינוך ילדינו צריך לכלול בעיקר לימוד על מהות ההבדל בין 'אני מרגיש', 'בא לי', 'דעתי', 'דמיונותיי' לבין הרגש והרצון המזוככים באור השכל. כשאין אור השכל יש פיזור הדעת, חוסר ריכוז, חוסר זיכרון, דאגנות יתר, עצבות ובעיקר חוסר חיות. גם האלימות לסוגיה היום היא בעיקר רגשית. עיקר התיקון של הדור הוא על ידי העלאת אור השכל, שכן "הולכת ונמוגה השאיפה לרוחניות ואצילות" (אורות, ישראל ותחייתו, עמ' לה', ראי"ה קוק).
אולם כוח המחשבה תלוי בציורי הנפש. ה'ציור' הפנימי הוא ביטוי של ה'רצוי' העמוק. כמו שהתרבות השקרית תוקפת מצד הצפת הדמיונות כך ייצא האדם מהחיים הרדודים אל החיים מלאי חיות על ידי 'שוויתי ה' לנגדי תמיד', על ידי התעמקות בציורי התפילה ועל ידי העשרה ציורית של ילדינו ושלנו. כי עצת ה' היא להשלים את כוח המדמה, מפני שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו' (שם). פיתוח כוח המדמה מקנה לנו ולילדינו חיות והגאולה האחרונה תלויה בזה. הבעיה היא שההצפות הדמיוניות, תרבות הקניונים, האינטרנט והחומריות הפרועה, כבר שייכים לכפר הגלובלי, לעולם כולו. על כן, עלינו לדעת, שהמקום היחיד בנפש ששולט על העולם הציורי ומסוגל לשנות את דרגת החיות שבחיים, ולהוסיף חיים בחיים, עד התעלמות מוחלטת מן התרבות הגלובלית, הוא מקום שבו האדם פועל ומשפיע טוב בעם ישראל. כי הנקודה הפנימית ביותר שלנו היא נקודת 'כנסת ישראל' - נקודת הכלל, ולכן גם לא נחנך אלא על ידי התערבותנו למען הכלל.
זהו הסדר. האדם צריך קודם כל להתבונן. ההתבוננות מעבירה אותנו בדרך כלל ממחשבה חיצונית ושטחית למחשבה פנימית וטהורה יותר. צריך להתבונן על מנת לשנות את הרגש, שהרי הרגשות שלנו תלויים בדרכי החשיבה שלנו. לאחר שלב של הבנה עמוקה עלינו לעבור מעבודת הבירורים לעבודת הייחודים (לפי דברי הרבי מלובביץ האחרון בשיחה שהעביר לפני מותו). כשנאמר שלום לחבר נלמד לראות בו אור אין סוף ברוך הוא שמאיר את נשמתו. כן עלינו לחזור לפתח תחומי יצירה וגם להפוך את היום יום ליצירה שמתחדשת בכל מפגש, בכל חיבוק, בכל מילה. אבל המקום המעורר ביותר את רמת החיים הפרטיים שלנו, הוא הנקרא קידוש ה'. כל אחד במקומו, כל אחד לפי תפקידו. יש אחד שמקדש שם שמים בזה שהוא נותן כל בוקר צדקה לעני ויש אחד שמנהל מחלקה שלמה באוניברסיטה או בבית חולים והוא מלא אור של תורה. יש מי שמחליט להעתיק את מקום מגוריו לתל אביב ופותח בית יהודי הפתוח לכל אחד, ויש אחד שתורם את כספו לתרום למשימה הגדולה של דור זה והיא תשובת הכלל.
צריך להיות יותר נקי, עמוק וזך, אך זהו רק אמצעי. המגמה האמיתית היא העם, הנקודה הפנימית ביותר בנפש הפרט, זהו כוח הכתר. האיש המודרני שחיפש כל כך את ה'הב הב', את הרצון לקבל, ליהנות, לכייף ולהתעצל, צריך לדעת שאם הוא ירצה להתחיל מהלך אחר בחייו, הוא ימצא את החיים בכפליים, בתנאי, כמובן, שלא זו תהיה מטרתו... עליו ללמוד מחדש שעומק חיבורו אל חייו הוא על ידי החיבור הפנימי ביותר לתורתו, לעומק אישיותו, לעמו. וזאת עד שנהייה כולנו אנשים מלאים בחיים, 'נפש בריאה בגוף בריא'.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: