הקריטריון הבלעדי?!

מעשה החסד שעשתה רבקה בהשקותה את אליעזר ואף את גמליו” הוא המעשה היחידי שעל פיו הכריע עבד אברהם כי היא היא הראויה להיות אשתו של יצחק” כנאמר (כד יד) “והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה” ואמרה שתה וגם לגמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק”…” וכדברי רש”י (במקום) “אותה הוכחת – ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי להיכנס בביתו של אברהם”!
וצריך לברר מה כל כך עקרוני במידה זו” מידת גמילות החסד של רבקה” עד היותה הקריטריון הבלעדי והיחיד שאותו בירר אליעזר אז” והמתאים גם לנו היום” בבחירת בן זוג ובעיקר בת זוג. וכדברי הכלי יקר (שם) “ולמדו רז”ל מן אליעזר שלא בדק את רבקה כי אם במידה שהיא בניין אב לכל המידות… וכמו שאמרו (תענית כד) ‘כל כלה שעיניה יפות כל גופה אין צריך בדיקה’ שנתנו עצה לבדוק אחר מעשיה שיבדוק אם היא בעלת עין יפה וגומלת חסדים” כי אם עיניה יפה בבריות אז היא בלי ספק שלמה בכל המידות”. מה אם כן יש במידת העין הטובה הבאה לידי ביטוי בגמילות חסד” שבה תלויה כל הזוגיות” ובה נמצא היסוד להקמת המשפחה?
מבאר הרב קוק (עין איה שבת ב עמ’ 251 פסקה יג) “ההבנה של ערך הצדקה (בפרט” וגמילות חסד בכלל) שאינה באה רק מפני (א) המיית הלב המסתערת בנפש הרואה את המחסור של העני” ומרגיש את צערו כאילו הוא צער עצמו” ובשביל כך הרי הוא חש למלא את החסר להדל כדי לרפאות את כאבו. (ב) ואפילו לא רק באותו המובן השכלי המחייב את מידת הרחמים והחמלה” כי אם (ג) בדבר ה’ אשר ברא סדרו של עולם שיהיו בו עניים ועשירים” והדלים הם ממלאים תפקיד ידוע בעולם” שלולא הם” היה העולם חסר מצביונו ולא היה שלם” ולא מגיע לאותה המטרה העליונה שהציב לפניו יוצרו ברוך הוא”.
הסבר: שלוש סיבות שונות הנובעות משלושה ממדים שונים באדם” יכולים להניע אותו להיות גומל חסדים. האחת – התעוררות רגשית כתוצאה מזעזוע נפשי בעקבות מפגש עם חסרונו של אדם אחר ורצון להשלים חסרונו” ובכך נרפא הכאב של האדם החסר שנותנים לו” וכן כאב הזעזוע של האדם הנותן. השנייה – התעוררות שכלית” מתוך הבנה שהאדם הוא יצור חברתי” ועליו לקחת חלק בעזרה לחברו מתוך אחריותו לכלל” ומתוך שכנוע שכלי” שאם לא כן “אדם לאדם זאב” וסופו מי ישורנו… השלישית – התעוררות נשמתית-אלקית הנובעת מתוך הרצון להיות דומה לרבש”ע שהרי תכונת היסוד האלקית היא להיות נותן ונותן לאחרים ללא קבלת תמורה. במצב זה האדם נותן” עוזר וגומל חסד עם זולתו” כי בכך הוא מבטא את התכונה האלוקית שבו – להיות נותן שלא על מנת לקבל וללא כל אינטרס ותמורה.
לפי הבנה זו” מציאות ה’עניים’ השונים בעולם” ‘בעלי חסרונות’ כאלו ואחרים” אינם מצב מקרי מזדמן רק כתוצאה מחוסר הצלחתם בחיים” אלא מנגנון אלוקי מדויק המאפשר לאדם להיות שותף עם אל בבריאה בהיותו נותן ומתדמה לבוראו.
אם כן” אף על פי שבוודאי ישנם קריטריונים שכליים” מוסריים וחושיים שונים שאותם יש לבדוק ולברר לרוחב ולעומק בקשר הזוגי” אין ספק שיסוד הכל” “בניין האב” לכל” היא מידת החסד שדרכה מתברר עד כמה דומה האדם לבוראו. ועד כמה הוא הולך בדרכו בבית פנימה ומחנך כך בהשפעתו החוצה למרחב כולו.