“ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים” שני חיי שרה” (כג א). רש”י דורש את התוספת “שני חיי שרה” – ללמדנו שכל שנותיה שוין לטובה.
לכאורה” שרה אמנו” חייה היו קשים ומסובכים ומלאים סבל וצרות. רוב ימי חייה היתה עקרה” נדדה באהל ממקום למקום אחרי אברהם אבינו” היו לה חיכוכים עם הגר וישמעאל” שהציקו לה וליצחק בנה” נלקחה לבית פרעה ולבית אבימלך” ובנה יחידה נעקד על ידי אברהם לעולה.
כיצד אפשר לומר שכל חיי שרה היו לטובה?
אלא שלשרה אמנו היתה אמונה גדולה וחזקה. אמונה לא רק במציאות ה’ אלא גם הכרה וידיעה ברורה וודאית שכל מה שהשי”ת עושה” הכל לטובה” כדברי רבי עקיבא “לעולם יהא אדם רגיל לומר – כל דעביד רחמנא לטב עביד” (ברכות ס ב. שו”ע או”ח ס’ רלה) – כל מה שפועל הקב”ה” פועל לטובה. כאשר ישנה אמונה גדולה וחזקה” שום דבר אינו ‘מזיז’ לשרה אמנו ולא משנה את אמונתה לאורך כל שנותיה” ולכן כל שנותיה שוין לטובה” וכדברי ר’ יהודה הלוי זצ”ל: “האבות היו מאמינים באמונה שלמה וברי לבב עד אשר אילו מצאתם רעה כל ימיהם לא היתה אמונתם באלקים נחלשת” (כוזרי” מאמר שני).
נכון לעכשיו” עם ישראל הוא המשך ישיר לאבות ולאמהות. עברנו אלפי שנים של צרות” ייסורים וסבל” ועדיין יש המון קשיים ומצוקות וסיבוכים” לכלל ולפרט” אבל אמונת האבות והאמהות שהכל עושה השי”ת לטובה” ו”סוף טוב הכל טוב” – מוטבעת בלב האומה בכלל” ובלב כל יהודי ויהודי” רק צריך לגלות אותה על ידי הליכה בדרכי אבות ולאורם” עד שיתקיימו במלואם “והשיב לב אבות על בנים ולב בנים אל אבותם”.