ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


"וילכו יחדיו"

הרב ערן טמיר

שיאים רבים לה לעקדת יצחק. אך ניתן לומר שאחד מהשיאים המרכזיים הוא הפסוק המופיע בסוף סיפור העקדה, פסוק הנראה טכני לחלוטין (ברא' כא יט): "וישוב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדיו".
מבאר הרב קוק (עולת ראיה א צז): "אחרי כל ההתרוממות הנשגבה אשר עברה על נפשו (של אברהם) לא פעל עליו שום דבר להיפרד מאותה המידה הגדולה של ההשפעה על העולם ועל הסביבה עם כל חומריותה. הוא שב לנעריו ע"פ מצבם, אותם הנערים אשר הניחם עם החמור, שב אליהם להידרש להם, להעלותם ולשכללם".
הסבר: היסוד המרכזי של תפיסת היהדות שונה לגמרי מתפיסות דתיות אחרות, שלפיהן ככל שאדם מתקרב אל אלהים ומתעלה באופן רוחני כך הוא מתרחק מהעולם החומרי. ביהדות, ודאי שהגדולה הרוחנית המופיעה בחיי האדם, בהתרוממות אל עולם של אידיאות ואלוקיוּת טהורה יש בה ערך גדול ונשגב, אולם החידוש הגדול שהוא עיקר תפקידנו בעוה"ז זו היכולת לינוק מעולם רוחני עליון כפי שהיה בעקדה, ומכוח יניקה טהורה זו לחזור אל העולם, אל חומריותו ומוגבלותו - לרוממו ולשכללו. תכונה זו הופיעה בשיאה של העקדה בסיומה, כשחזר אברהם אל הנערים ואל החמור, עד כדי כך ש"וילכו יחדיו". כך הוא בחיי האומה וכך בחיי היחיד. אמנם ישנם מצבים ומעמדים רוחניים שבהם אנו מתעלים לעולם רוחני עליון אך עלינו תמיד לשים לב שנדע להשתמש בכל המטען הטהור הזה, בהשפעתנו על העולם הזה ועל החומריות שבו עם כל מוגבלותו וחלקיותו, השפעה שתרומם אט אט את עולמנו עד לתיקונו המלא.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: