ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


זוגיות מבראשית - ביקורת (ב)

הדסה גהלי

בעקבות המאמר הקודם שעסק בביקורתיות בזוגיות, קיבלתי מיילים רבים שהזדהו מאד עם מה שנאמר: "הרגשתי שהדברים כאילו נאמרו אלי", "נראה כי אני הייתי הנושא שם", "זה כל כך מדויק ואמיתי, תיארת את החיים שלי".
כפי שנאמר, הביקורת היא מעגל סגור שקשה לצאת ממנו - יש הצטברות של כעסים ותחושת ריחוק, שאם לא מטפלים בה ועוצרים אותה, הבעיה רק הולכת ומחריפה. חשוב להיות מודעים למשמעות ההרסנית שיש לביקורת, זהו תהליך מורכב שנוגס כל חלקה טובה במרחב הזוגי, המבקר מכניס עצמו לסוג של רחמים עצמיים, "כמה מסכן אני, יכולתי להיות מאושר ושמח יותר אילו...
מהם הגורמים לביקורת מופרזת
1)כיוון שזוגיות היא שפה - תקשורת - תרבות, זה מה שהאדם הביקורתי מביא איתו, מנטליות שהוטמעה ונספגה באישיותו. הוא מתנהג בשפה ובאופן שבו דיברו והתייחסו בבית. מודל של חיים שמעבירים אותו לכל מקום.
2)חרדה - בן הזוג המבקר פועל מתוך דחף וצרכים פנימיים לשליטה, שמטרתה לארגן את הסביבה בהתאם לצרכיו. רצון לשליטה נובע הרבה פעמים מחרדה, מחולשה נפשית, מחוסר ביטחון עצמי, מערך עצמי נמוך. וכדי להוריד את רמת החרדה שמא יאבד את עצמיותו בתוך הזוגיות הוא עסוק בנסיונות להתאים את המציאות לעולמו. במקרים רבים הביקורת גורמת להתנהגות כפייתית חסרת פשרות.
3)ביקורת מופרזת ברוב המקרים היא השלכתית, אדם שספג בילדותו ובחייו ביקורת קשה ונוקשה, חוסר קבלה וכבוד למה שהוא, אסף כעסים ורגשי אשם קשים שקשה לו לשאת אותם בתוכו, הוא משליך מעליו את "העומס" שהצטבר, את הרגשות השליליים הבלתי נסבלים על בן הזוג. זהו דפוס הגנה על האישיות הפצועה שלו, שהאחר אשם במה שהוא מרגיש. אדם שכתשו אותו במהלך חייו מרגיש רע, ויתקשה לראות בעין טובה את הזולת.
4)תפיסה ילדותית ומעוותת על המציאות, שהעולם צריך להתנהל על פי הדימיון והרצונות שלו, חוסר הכנה טובה ובריאה לחיים הזוגיים, חוסר הבנת המשמעות של התאמה - השלמה, קושי לקבל שיש 'אחר', 'שונה'. כל סטייה מדרכו גוררת עצבנות ו'ברוגז'ים גדולים, חוסר יכולת להתמודד עם תסכולים ואתגרים בחיים.
5)מידות שליליות - שחצנות והתנשאות שרק אני "הטוב", "הצודק", "החכם", ה"מושלם", יש דרך אחת והיא הדרך שלי. האחר מעוות, צריך תיקון, שיפוץ. אין שניים מוצלחים, יש רק מקום אחד לטוב, לכן יש נוקשות בחשיבה, אין כבוד לדעתו של בן הזוג ואין התחשבות ברגשותיו.
6) חוסר הבנה של עבודת הזוגיות. בן הזוג לוקח על עצמו את תפקיד המחנך שצריך להטיף וליישר את השני, לשנות אותו, את מהותו. זה יכול להיות על כל דבר, איך הוא מתלבש ואיך הוא חושב, על רגשותיו ורצונותיו. זה גם מופיע בצורה של הוראות וטון נוזף 'למה לא סדרת', 'איך זה שלא הספקת', 'לא היה משהו יותר זול'... כל מה שיעשה וישנה בן הזוג הוא לא יצליח להשביע את רצונו.
זוגיות קשה בתחילתה. קשה ללמוד את השפה שמחברת ומקרבת. אלא שכמו בדואט, אתה צריך להתאים את הקול והקצב של המוסיקה כדי ליצור הרמוניה, וזה לוקח זמן.
הדבר הראשון הוא להיות מודע לגורמים לביקורת. לפעמים עצם הידיעה וההבנה למה שמניע אותי להתנהג בצורה זו או אחרת מאפשר שליטה על מעשי והתנהגותי.
כיון שביקורתיות היא התנהגות נלמדת, שעוברת מדור לדור, אני תמיד אומרת לבני הזוג: קחו את המשימה המשפחתית כשליחות וייעוד, ועצרו את זה אצלכם בבית, כדי שהדור הבא לא יסבול מהמחלה הזאת, אל תערימו עליהם קשיים, שרטטו את עתידם בצורה אופטימית.
איך נגמלים מזה באופן מעמיק ויסודי? בפעם הבאה.

[email protected]



הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: