ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


קרב במגרש ביתי

הרב נתנאל לוי

מקובל שהתמודדות במגרש ביתי קלה יותר, אלא שחזירי הבר מגלים תמונה הפוכה - אם נכנסים למגרש פנימי ממש, לרגשות, ליצרים, ואצלנו בני האדם להתמודדות רוחנית - ניכר שככל שהמגרש פנימי יותר בלב, הוא פחות מוכר ויותר מאתגר. אם נביט בעולמם של חזירי בר נגלה עד כמה הם לוחמים עזים נגד אויבים מבחוץ, אך נוחלים הפסדים מול האויבים מבפנים.

גפרור דליק
במרחבי הסוואנות הפתוחות חי לו חזיר יבלות, קרוב משפחה של חזיר הבר המוכר בישראל. חזיר יבלות לא ניחן ביופי אבל זכה למסירות אדירה למשפחה. תמיד הוא יברח מנמרים וטורפים אבל אם ישמע צווחת מצוקה מאחד הגורים, אוי לו לאותו ברדלס שהוציא את השד מהבקבוק. נגח ברזל רומאי קטן על ידו. החזיר ירוץ במלוא משקלו קדימה וינגח קשות את הברדלס שהתחרט על הרגע בו הוציא את החזיר מהכלים, הוא כבר לא יחזור לכליו. החזיר לא חושב קדימה או מנסה להרתיע, הוא פשוט יוצא משליטה ולא רואה סכנה. אין מה לומר, מאזן הקרבות לטובתו.

שתי תפילות
השבוע במסגרת הסדנא יצאתי עם תלמידי פסגות לשתול פקעות של נוריות בהר. כולנו רוצים שהר טרשים קרח יהיה צבעוני ופורח. אחרי השתילה היה ברור לנו שאנו זקוקים לשתי תפילות האחת לגשמי שמים, והשניה שחזירי הבר לא ינברו באדמה הלחה ויאכלו את הפקעות... מי מסוגל לעמוד מול תיאבון של חזיר?!
לעיתים אני מראה סרטון בו רואים חזירים מפוזרים בשטח ואוכלים מהקש המפוזר. לפתע אחד החזירים מזהה ערמה משובחת של קש, אלא שקרנף ענק אוכל ממנה, היא שלו. אך... גם קרנף מאיים חזיתי לא יעמוד מול תיאבון של חזיר. החזיר אפילו לא מתלבט אם לסעוד מאבוס הקרנף, עד שהקרנף נאלץ ללמד את החזיר לעוף גבוה... וגם לצנוח. לא בטוח שזה יעזור, כי למידה אצלו זה לא צריבת דיסק של תובנות ומסקנות אלא צריבת רגשות ודחפים עזים.

מסע את הלא נודע
חזיר בר ידוע כיצור אוהב חורש צפוף, החי עם משפחתו בטריטוריה מוגדרת. הוא אף ידוע כיצור משפחתי מסור. אלא שבאחרית ימיו הוא מפתיע ויוצא למסע נדודים לא מוסבר. מסע שלא יוביל לאוכל ולא למשפחה או ביטחון. מסע לשם מסע, בבדידות מוחלטת. דחף כזה עוצמתי לנדוד לשום מקום, שעבורו יוותר על כל נכסיו - על הנחלה שהחזיק שנים, על החברים ואפילו על המשפחה עליה מס\ר את נפשו. דחף אמוציונאלי עז שיכניס אותו לסכנות עד אחרית ימיו.
בתור יונק מהגדולים בארץ, אין לו אויבים רציניים. מכל אויביו מבחוץ הוא חזק וחסין, אך מאויביו מבפנים הוא חלש ונוחל הפסדים...

אבירי הלב
אצלנו, ככל שמגרש פנימי יותר, המאבק בתוכו מתיש ומאתגר יותר. זהו שטח קרב סבוך, חדש ופחות מוכר והנטייה הטבעית להתעלם ולברוח ממנו. היצר יודע להפתיע שם חזק ולהתקיף בעוז אך לשדר 'הכל בסדר, זה מגרש ביתי'. פושט היצר טלפיו ואומר 'כשר אני'. אך בפנים, בקיבה המבררת את המזון בין טוב לרע, הוא בולע הכול בבת אחת ולא מעלה גרה.
כיום היצר משתמש חזק בכלי הטכנולוגיה שיצרו מהאנושות כפר גלובלי אחד. הטכנולוגיה מעמיסה פיתויים ומעבירה את ההתמודדות למגרש הפנימי של כל אחד מאיתנו - הדורש גבורת לב.
חזיר- יש בו סימן טהרה אחד כמו גם תכונות חיוביות המעידות על פוטנציאל אדיר, אלא שיש בו סימן טומאה ועמו תכונה אחת שהורסת הכול והיא חוסר השליטה העצמית ביצור הדליק הזה. אומר המראה יחזקאל בפרשת שמיני: יש בו טוב, אך כוח הטהרה שבו לא מספיק חזק, לכן 'טמא הוא לכם'. אך לעתיד כשיערה עלינו רוח ממרום ותבוער הטומאה מן הארץ, או לגבינו - כשנצליח לסנן את הכלים החדשים, את הרגשות והתשוקות, לכדי בקשת ה' ונעצים את כוח הטהרה במגרשי הלב, אז, רומז המדרש - עתיד חזיר להיטהר.



הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: