לא כל הרוצה ליטול שם יהודי יבוא וייטול (ב)

שאלה: שמא עת לעשות לד'” שלא תתמלא ארצנו הקדושה במאות אלפי גויים הנשואים בנישואי תערובת ליהודים” לפלס דרכים לגיורים מקילים ללא דרישת קבלת מצוות שיודעים אנחנו שלא יעמדו בה” אלא להסתפק ברצון הכן להשתייך לעם ישראל” כדברי רות: עמך עמי.
תשובה: כל ילד בגן יודע שרות לא אמרה עמך עמי בלבד” אלא אלהייך אלהי” הוא אלהי ישראל” וידבר אלהים את כל הדברים האלה של כל התורה כולה. לכן גיור כולל קבלת מצוות כנה ואמיתית” עמוקה ורצינית.
שמא תאמר: הרי הרמב”ם פוסק שבדיעבד גרות חלה בלי קבלת מצוות (איסורי ביאה יג יז)” אין זה דומה לענייננו. נכון שלעתים יש עניין שלכתחילה ואין לעשותו” אבל בדיעבד מקבלים אותו” אבל זה עראי ובאקראי” אך אי אפשר לבנות לכתחילה סדר דיעבד לאומה שלמה” למאות ואלפים.
זאת ועוד” הרמב”ם מדבר במקרה שלא הודיעו למתגייר שיש מצוות” וייתכן שאם היו מגלים לו” בכל זאת היה מתגייר. אך במציאותנו” הגויים אשר בארץ יודעים היטב שיש יהודים יראי שמים ויהודים שאינם שומרים מצוות” אין סודות” והם בפירוש מתכוונים לא לשמור מצוות.
אמנם בשו”ת אחיעזר התיר גיורה של אישה שרצתה להתגייר לשם אישות” הודיעה שהיא רוצה לקיים מצוות” אך הדיין היה בטוח שזו אמירה מן השפה ולחוץ ואינה מתכוונת לקיים” ובכל זאת הוא התיר כיוון שהיה בכל זאת סיכוי קלוש שתקיים” די בכך. אבל הוא כותב שאם ידוע בבירור שלא תקיים” אי אפשר לגייר (שו”ת אחיעזר ג כו). וכך בנדון שלנו” רבים לא ישקרו לומר שכוונתם לקיים” ורבים שכן יצהירו שיקיימו יש לנו אומדנא ברורה שלא.
שמא תאמרו והרי הלל הזקן קיבל גר שסירב לקיים את כל התורה שבעל פה. כבר הקשה זאת רש”י שהרי הבא להתגייר ומקבל כל התורה כולה מלבד דבר אחד אין מגיירים אותו” והוא תירץ שהלל הזקן ראה בחכמתו שסופו לקבל כל התורה כולה (שבת לא א). וכבר כתבו הפוסקים שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות” וכאן אדרבה” עינינו יראו שאין כוונתם לקיים.
זאת ועוד” אפילו יצויר שהגרות חלה” צריך לשקול איזו תועלת אנו מביאים לכלל ישראל בזה שאנו מקבלים גרים כאלו שלא יקיימו תורה ומצוות” שבזה אנו מכשילים עשרות או מאות אלפי יהודים להיות יהודים בלי תורה ומצוות. נכון שבזה אנו מצילים את בן הזוג מעברה של נישואים עם גוי” אך אז אנו מכשילים בכל התורה כולה” וכן תמה הגר”מ פיינשטיין: “איזו תועלת הם מביאים בזה לכלל ישראל שמקבלים גרים כאלו” דודאי לא ניחא ליה לקב”ה ולעם ישראל שיתערבו גרים כאלה בישראל” (אגרות משה יו”ד קנז). וכן כתב הגרש”ז אויערבאך: “בהך ענינא דלפני עור… אותו סוג גרים… שלבם בל עמם והננו כמעט בטוחים שאינם חושבים כלל לקיים ולשמור מצוות ד'” כגון דא נלע”ד שלכל המסייעים לגרות זו אם הם טועים לחשוב בהם שהם גרים גמורים” אפילו הכי” גם לשיטתם המגיירים אותם עוברים בלאו של לפני עור” שהרי כל דבר הנעשה נגד רצון ד’ קרוי מכשול. דמה שגר כזה חילל שבת ואכל נבילה לפני שהתגייר לא היה בכך שום עבירה ולא נעשה שום מכשול” ואילו עכשיו כשהוא ממשיך ללכת בדרך זו גם להבא” הרי כל מעשיו נהפכים לפוקה ומכשול” (מנחת שלמה לה ג).
וכן כתב מרן הרב קוק: “…בדבר מקבלי גרים שלא כדת וכשורה” אשר עליהם בודאי נאמרו דברי חז”ל הקדושים רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים… אבל אם הם מתאמצים להתגייר מקבלים אותם” פשוט הוא דהיינו דווקא כשמכירים בהם שהם מתגיירים בלב שלם לשם שמים” אבל אלה שמקבלין גרים גרורים… גרים כאלה ודאי קשים לישראל כספחת” והם מביאים קוצים בכרם בית ישראל.
והרי מפורש אמרו חז”ל שנכרי הבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו” ואיך אפשר לקבל גרים באופן כזה שיודעים ברור שאחר גרותם יעברו על דברי תורה…
ואף על גב דקיימא לן כמאן דאמר כולם גרים הם… ונכלל בזה גם כן איש שנתגייר לשום אשה… דהיינו דוקא כשהגרות היתה שלמה בקיום המצוות” אבל כשלא נתגיירו לגמרי” דהיינו בלא קיום המצוות ושמירתן אז אין כאן גרות כלל…
ולא עוד אלא שהמקבלים אותם הרי הם עוברים על לפני עור עוד ממה נפשך” דאם נאמר שאין גרותם גרות גם דיעבד” הרי הם מכשילים את הרבים במה שמחזיקים נכרים בחזקת ישראל” וכמה תקלות וחורבות נפקי מזה… ואם באמת הם גרים” הרי הם מכשילים אותם בזה שמחייבין אותם בעונשין של איסורי תורה שעוברים עליהם” (דעת כהן סי’ קנד)
ועוד יש לומר שמצד אחר אין הגרות חלה” לפי שיטת הראשונים שצריך בית דין של סמוכין ושליחותייהו קא עבדינן (תוס’ גיטין פח ב ד”ה במילתא)” ואיך אפשר שאנו עושים שליחותם בזה שמכניסים אותם לעברות על דיני תורה” כמו שכתב מרן הרב קוק מקרה של אותו אדם שרצה להתגייר לשם שמים” אך המילה היתה מסוכנת לו מפני מחלתו” שאפילו אם נאמר שאין המילה חלק מן הגיור” אלא מצווה ראשונה שמתחייב בה” שאין לנו שליחות לגיירו באופן זה שנכניס אותו למצב שלא יוכל לקיים מצוות מילה מפני האונס” כי אין לנו שליחות להכניסו בחיוב מילה שמפני האונס אי אפשר לקיימה (דעת כהן ס’ קנ). ומה נאמר ומה נדבר במקרה שלנו.
בל נחפש פתרונות חפוזים אשר אחריתם מרה” נלך בשבילים הסלולים” נתאזר בסבלנות הסטורית של גאולה קמעא קמעא” וד’ לא ימנע טוב להולכים בתמים (ועיין שו”ת שאילת שלמה ג רצו).