אור ויקר – שביבי רעיונות ע”פ האוה”ח הקדוש

הקריאה של הקב”ה לאברהם לעלות לארץ ישראל “לך לך מארצך… אל הארץ…” פותחת את ההסטוריה היהודית. והפסוק האחרון של התנ”ך מסיים גם הוא בקריאה לעליה לארץ “מי בכם מכל עמו ה’ אלקיו עמו” ויעל” (דבה”י ב לו כג). זהו מראה מקום לכל איש ישראל – אם ברצונו להגיע לפנימיות נפשו ולשלמותה” לך לך – תמצאנה בארץ הנבחרת – ושם יוכל לזכות למעלותיו הרוחניות והנבואיות.
אוה”ח הקדוש שואל על הפסוק הראשון “ויאמר ה’ אל אברם לך לך” – הופעת הדיבור לאברם” בטרם התגלה ה’ אליו תמוהה ביותר. והרי מקודם צריכה לבוא ההתגלות ולאחר מכן הציווי” כפי שהיה אצל שאר הנביאים. לדוגמא” משה רבנו בסנה” שרק לאחר מכן הופיע הדיבור. ואילו אצלו ההתגלות מופיעה רק אחרי ששה פסוקים לאחר שנכנס לא”י: “וירא ה’ אליו ויאמר: לזרעך אתן את הארץ הזאת” ויבן שם מזבח לה’ הנראה אליו” (יב ז).
אוה”ח עונה על כך. א. אברהם אבינו – איתנו של עולם יחידאי הוא בהשגת אמונתו. הגיע לאמונה זו מתוך הכרה עצמית” תוך בירור מעמיק” והתגלות ה’ התקיימה בתוככי לבו ומחשבתו” בלא מסורת אבות כי שם ה’ נשכח מכל הברואים (ע’ רמב”ם יד החזקה תחילת הלכות ע”ז) ולכן הוא זכה לדיבור בלא התגלות נבואית חיצונית” וכדברי המדרש “שמעי בת וראי” והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך” (תהילים מה יא) א”ר יצחק” לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר העולם הזה בלא מנהיג? וכו’ (ב”ר לט א): בפסוק מופיע קודם ‘שמעי’ ורק אח”כ ‘ראי'” כסדר המופיע אצל אברהם (עיי”ש).
ב. לאחר שנים של שכחת האמונה בבורא עולם היה צורך לא”א להוכיח לעצמו ולאחרים את דבקותו באמונת הבורא” ולפני שהי”ת מתגלה אליו” מעמידו בנסיון להוכיח את עצמת אמונתו ושלמותה. כי אברהם הוא בחינת יוצר יש מאין באמונה. ולכן היה צריך לעמוד במבחן זה. מה שאין כן שאר הנביאים שינקו את אמונתם ממסורת אבותיהם והושרשו בקדושה – נגלה להם הסדר הרגיל” התגלות ואח”כ דיבור וציווי.
ג. לא ניתן להגיע לאמונה מושלמת אלא רק בא”י” וכדברי הספרי על הפסוק “אשר אני שוכן בתוכה” כי אני ה’ שוכן בתוך בני ישראל (במדבר לה לד). אין שכינה שורה אלא בתוך בנ”י” ובעודם בארץ. שכן בפרשתנו נאמר “אל הארץ אשר אראך”” פירוש: ראויה לך ואתה ראויה לה. אראה אותך לה” ואראה אותה לך. כי זה בלא זה” אינם ראויים להשראת שכינה ולרוב ההצלחות. ולכן בטרם ייכנסו אל הארץ זכה רק לדיבור שהוא הרמה הראשונית של נבואה ולא להתגלות שהיא הרמה המלאה והשלמה (ע’ ילק”ש במקום).
וכדברי הרב נריה זצ”ל (בספרו ‘נר למאור’ עמ’ 48) “לראות את א”י צריכים עיניים” ככל שהעיניים יותר נעלות” הראיה עמוקה יותר” ובתוך הנסיןן של ה’לך לך'” גנוזה יכולת הראיה של העיניים ‘אשר אראך’. לא היה ניתן אפוא להגדיר לאברהם ולגלות לו מקומה של הארץ שהרי לא בגיאוגרפיה עסוקים כאן” אלא בראיה פנימית” ולפי מידת ה’לך לך’ כך תהיה מידת ‘אראך’ וכוונתו לא”י ולהתגלות הנביאים שהא בהא תליא. (מקורות לעיון נוסף” מהר”ל נצח ישראל פי”א הופעת א”א ללא הנמקה; אוה”ח הקדוש יב ז” גודל חיבוב אברהם את קרבת ה’ בהתגלות; כלי יקר באמצע פסוק ראשון).