ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים

פרשה נוכחית: בראשית
פרשה הבאה: נח
 


טעמי מצוות

הרב דוד לנדאו

"יש סדר לנִסים" הוא ביטוי מפורסם של המהר"ל [1]. כמובן, יש להבין זאת בצורה נכונה: נסים הם נסים, דברים שמימיים, אלוהיים, על אנושיים. שמא תאמר שמפני היותם בלתי רגילים - הם מבולבלים? על כך מחדש המהר"ל שלא כן הוא, אלא יש סדר.
ד' "חונן לאדם דעת", ומאפשר לאדם בשכלו להכניס את הדברים בתוך סדר מסוים וקבוע. על כן, דבר השונה מהרגיל נראה לכאורה "לא בסדר", לא הגיוני, לא מדעי. אבל האמת היא שכל הדברים, בין שהם רגילים ובין שאינם רגילים, שייכים להנהגתו של רבונו של עולם. דברים שאנו רגילים להם - אנו אומרים עליהם שהם הגיוניים, מפני שהם מובנים על פי השכל האנושי. לעומתם ישנם דברים שאינם מובנים לנו, הנראים לנו "לא בסדר". על כן מחדש המהר"ל: זה כן בסדר, אין כאן בלבול דברים. אמנם לנס אין סדר במובן הרגיל שלנו, אבל יש לו סדר אלוהי.
דומה לזה הוא עניין ההתייחסות לטעמי מצוות. יש בזה חילוקים סגנוניים, חינוכיים, וגוונים שונים אצל גדולי ישראל. טעם הוא דבר מושכל, מובן, מסודר, צודק. "טוּב טעם ודעת למדני". כשאנו טועמים "מילתא בטעמא" אז אנו אומרים "יש לה טעם". ולפעמים איננו טועמים, אז אנו אומרים שאין לה טעם, והכוונה היא שאין לה טעם אנושי המובן לנו.
כשאנו מדברים על טעם מצוה, הכוונה היא לטעם הגיוני, שכלי, אבל האם באופן כזה יש לגשת למצוות? הרי המצוות הן מצוות ד', מצוות שמימיות, "אשר קדשנו במצוותיו". אנו רוצים להסביר את מצוות ד' על פי שכלנו והגיוננו, על פי הצדק והמוסריות המקובלים עלינו. כך אמנם טוב לעשות, שהרי כל דבר טוב וכל הבנה טובה בעולם - מקורם בתורה. אלא שכאן מופיע החילוק; ישנה הבחנה דקה מאוד בין האופן הצודק להסביר ובין האופן המסוכן. המצוות הן מרבונו של עולם, ולא מאִתנו. בהסברות כאלה, שהן מוסריות, סוציאליות, משפטיות, כאילו "המצוה צודקת" ו"רבונו של עולם צודק" ו"יש הסכמה מצידנו" - בכל אלו יש סכנה של קלקול ביחס האמיתי. יש סכנה של הורדת דבר ד' השמימי אל מה שאנו מכירים כדברים טובים במובן האנושי. יש להיזהר מלשעבד את דבר ד' ללוגיקה ולשכל האנושי. לביטוי "מצוות אלו הן דברים טובים ויפים" אמנם יש מקום, אבל יש צורך בהבחנה חמוּרה. "וירד ד' על הר סיני", הוא על גבולי ועל אנושי, ואין לצמצמו. על כן יש להיזהר שלא לכוון את דבר ד' על פי ההסבר שלנו, טוב ככל שיהיה. לכן נמצא בדברי גדולי ישראל את הגישה שאין לחפש אחר טעמי מצוות. לעומתם, ישנם גדולים אחרים שהבליטו חילוק דק: וכי אפשר לומר שדבר ד' אין לו טעם, אין לו תוכן?! סתם קפריזה?! אלא שאין לו טעם ותוכן מבחינת השגתנו, אבל ודאי יש לו טעם אלוהי. כפי שאנו אומרים שלנסים אין סדר, כך גם למצוות אין סדר. אמנם אין להן סדר אנושי וקטן, אך יש להן סדר גדול על פי חכמת ד' העליונה והשמימית.
המוסריות והצדק אינם מתחילים מאִתנו. אמנם יש דברים שבהם אנו יכולים להתעמק קצת בקצה אצבעותינו, אבל אם אין אנו מבינים, האם בשל כך מתבטלת המצוה?! למצוות יש היגיון אלוהי עליון לעילא לעילא, ובמידה מסוימת אנו יכולים להתרומם ולהיפגש בהיגיון זה, מעט מן המעט. בגישה זו עלינו לגשת כלפי שמיא, ולא בצמצום מה שמעל המציאות לפי המציאות השכלית שלנו. איננו מבטלים את ערך השכל שלנו, שהוא מתנה מד' ה"חונן לאדם דעת", אבל הוא אינו אלא חלק קטן של המציאות השמימית המקיפה כל. ולכן בין שאנו מבינים, בין שאיננו מבינים, - אין זה משנה את עובדת הקיימוּת של מצוות ד' [2].

מקורות:
[1] הבאנו את דברי רבינו על כך בגליון הקודם.
[2] ע"פ שיחות הרצ"י דברים עמ' 287-290.


תגיות: מוסר אלוהי | מוסר אנושי | טעמי המצוות | נס וטבע | ניסים



מאמרים נוספים מעלון פרשת נח ה'תשע"ג:
החיה שבאדם - הרב שלמה אבינר
להתחיל מבראשית - ד"ר מיכאל אבולעפיה
בסוד שיח בעלי תשובה - הרב יואב מלכא
סליחה. - הרב ליאור אנגלמן
טוב להודות לפני ה' - הרב עזריאל אריאל
בנישואין - יש להשקיע - הרב שלמה אבינר
לימוד אמונה - הרב אלישע אבינר
חינוך להכלה וללימוד האמונה - ד"ר מיכאל אבולעפיה
עורב- אליה וקוץ בה - הרב נתנאל לוי
להיות במשימה - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: