ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תבוא
פרשה נוכחית: נצבים
 


הרה"ג אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל / גדולי ישראל

הרב רונן טמיר

הרה"ג אברהם אלקנה שפירא נולד בפסח שני ה'תרע"א בירושלים, לאביו הרה"ג שלמה זלמן. ר' אברום היה דור שישי לגדולי ירושלים, דור שביעי לתלמידי הגר"א ומיוחס עד רש"י. בילדותו למד בת"ת "עץ חיים" הירושלמי, ואח"כ בישיבת "חברון" שם נודע ר' אברום כעילוי, שקדן, חריף ומקורי במיוחד. כבר בצעירותו התכתב בלימוד עם גדולי הדור, עד שהגאון ר' איסר זלמן מלצר החליט לצרף את חילופי המכתבים הללו בתוך ספרו "אבן האזל"- דבר נדיר ומופלא בהתחשב בהפרשי הגילאים בין השניים. בשנת ה'תש"ג נשא ר' אברום לאשה את הרבנית פנינה, אחותו של הרה"ג שלום נתן רענן זצ"ל שהיה חתנו של מרן הרב קוק זצ"ל.
בשנת ה'תש"ה החל למסור שיעור קבוע בישיבת מרכז הרב, בה לימד מעל שישים שנה, מתוכן כ-26 שנה שבהן כיהן כראש הישיבה.
בשנת ה'תשט"ז התמנה הרה"ג אברהם שפירא לדיין בביה"ד בירושלים, ובהמשך שימש כאב"ד. בשנת ה'תשל"ד נבחר כדיין בבית הדין הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית. לקראת סיום כהונתם של הרבנים הראשיים דאז הרב עובדיה יוסף שליט"א והרב שלמה גורן זצ"ל, פעל הרה"ג אברהם שפירא בכל כוחו להארכת כהונתם. מאבקו לא נשא פרי, ודווקא הוא נבחר לכהונה הרמה יחד עם הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל. הם כיהנו בתפקידם עשר שנים בשיתוף פעולה הדוק שהביא להרמת קרנה של הרבנות הראשית ולקידוש שם שמים גדול.
בכל תפקידיו הציבוריים ראה זכות גדולה ושליחות, ופעם אמר: "יהודי צריך להרגיש במילוי תפקידו כמו מטאטא בפינה שבה מניחים אותו - שם הוא מטאטא. אותי שמו לטאטא ברבנות הראשית..."
פקחותו העצומה ומחשבתו הישרה היו לשם דבר, פסקי הדין הרבים שהוציא מתחת ידיו בעשרות שנות כהונתו כדיין היו לפלא בהיגיון, במקוריות ובנאמנות המוחלטת לגדרי תורה. בנוסף, היה הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל דוגמא מאלפת להתלהבות עצומה בלימוד התורה ובעבודת ה'. בזריזות עצומה היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, בשמחה ובבעירה פנימית שאין דומה לה.
השקפתו של הרה"ג אברהם שפירא ביחס לתהליך הגאולה הייתה בהירה לחלוטין. הוא טרח להזכיר פעמים אינספור כי אין לכפור בטובתו של מקום, ויש להבחין בין המהלך האלוקי המופלא של שיבת ציון לבין הקשיים שבדרך. בתשובה לשאלה של תלמיד, כתב: "כתבת שאינך מבין למה שלטון גויים הוא גלות ושלטון יהודים חילוניים אינו גלות. בקושי אני משכנע את עצמי לענות לך, עיקרי אמונה פשוטים סתומים בעיניך, מצב כזה אצל בני תורה- ה' ירחם... מדינת ישראל איננה של בן גוריון וחבריו ושאר השרים של היום, אלא של כלל ישראל. ומשום כך שהמדינה היא תחת שלטון זרע אברהם, יצחק ויעקב ולא תחת שלטון גויים- אין זה גלות". (אתחלתא היא, עמ' שצ"ח).
יחד עם האמון הגדול בתהליך התחיה של עם ישראל בארצו ותקומת מדינת ישראל, קרא הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל בקול צלול ותקיף לשמירה בלתי מתפשרת על שלמותה של ארץ ישראל. בזמן הסכמי אוסלו עמד בראש "איגוד הרבנים למען ארץ ישראל", שקבע שמסירת שטחי ארץ ישראל לנכרים עומדת בניגוד גמור להלכה. לאחר שעלתה יוזמה בממשלה לגירוש היישוב היהודי בחברון, יצא הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל בתקיפות עצומה כנגד מחשבה נפשעת זו, דבר שהביא בסופו של דבר לסערה ציבורית שגרמה להורדת גזירת הגירוש מסדר היום. כששמע על ביטול הגזירה אמר בחיוך: "נו, לשמוע להלכה זה גם משתלם...".
חודשים ספורים לפני הנסיגה מגוש קטיף אמר: "על הרבנים לומר את דברם, שאסור ואין לתת יד לפנות יישובים מארץ ישראל ולמוסרם לנכרים. זה מנוגד להלכה, מנוגד למוסר, וח"ו להיות שותף בדבר עבירה. אין עצה ואין תבונה נגד ה'". (כינוס איחוד הרבנים, כ"ז אדר ה'תשס"ה).
ביו"ט ראשון של חג הסוכות ה'תשס"ח, זמן שמחתנו, נסתלק לישיבה של מעלה מורנו ורבינו הרה"ג אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל. במשך 97 שנותיו, העמיד הרה"ג אברהם אלקנה שפירא אלפים ורבבות של תלמידים, בהם עשרות ראשי ישיבות. זכותו תגן עלינו, אמן.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: