ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


חג האסיף ו... האיום האיראני

הרב ערן טמיר

ההסבר הפשוט לכינויו של חג הסוכות בתורה 'חג האסיף' (שמות כג טז; לד כב) הוא כפירושו של רש"י (שם) "שכל ימות החמה, התבואה מתייבשת בשדות, ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים"... כלומר, חג הסוגות נקרא חג האסיף משום המימד החקלאי שבתקופת חג הסוכות - איסוף התבואה מהשדות אל הבית. אך השפת-אמת (סוכות תרלד) העמיק וביאר, שאיסוף התבואה הוא דוגמא ומשל למצבנו כעם, המתגלה באופן ייחודי בחג הסוכות וכך כתב: "ואחר שנטהרו (ישראל ביום הכיפורים) יש חג סוכות שמתאספין כל בני ישראל כנאמר בגמרא 'כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת' ונקרא חג האסיף.... אם כן, חג הסוכות אינו רק זמן שבו אנו אוספים באופן טכני את התבואה מהשדות אל הבית, אלא גם ובעיקר, זמן שבו מופיע מימד אלקי מיוחד מכל זמני השנה, זמן 'מסוגל' להתאספותנו כעם ביחד זה עם זה אל הבית האלוקי שלנו, הוא הסוכה. וכלשונו (שם תרלה) "(סוכות) הוא זמן האסיפה שהקב"ה מאסף אותנו לביתו הוא הסוכה"!
אך כאן יש לדייק יותר, מדוע התאחדותנו המיוחדת בחג הסוכות נקראת איסוף ולא קיבוץ, הלוא לכאורה האיסוף מתאים יותר לפירות, לחפצים וכו', ואילו הקיבוץ, הקבוצה, מתאים יותר לבני אדם? מהו ההבדל אפוא בין שורש אס"ף לשורש קב"ץ בלשון הקודש?
מבאר המלבי"ם (ספר הכרמל יאיר אור עמ' 18) - "קובץ הוא המקבץ דברים נפרדים מפוזרים אחד הנה ואחד הנה, ומניחם במקום שיהיו שם וכל כוונתו לקבץ רק הנפזר, אבל לשון 'אסף' (הוא) על האסיפה מן החוץ אל הבית או אל המקום שמכוונים לתיתו שם". הסבר - ישנם שני סוגי כינוסים, התחברות ואיגוד בכלל ובין בני אדם בפרט. האחד - כינוס, שכל מטרתו היא רק למנוע את הפיזור, ועל כן אין זה משנה כלל לאן מתכנסים, כי הכינוס עצמו אינו בעל ערך ומטרה אלא רק אמצעי למנוע את המצב השלילי שהוא הפיזור, בחינת סור מרע... כינוס מסוג זה נקרא קיבוץ, קבוצה. אך לעומתו ישנו כינוס שני, שונה לגמרי, כינוס שכל מגמתו היא לאחד את המתכנסים סביב אידיאל ראשי, סביב מטרה משותפת. כאן הכינוס אינו למנוע את הפיזור כאמצעי בלבד, אלא כינוס על מנת להיכנס ל'בית' משותף - לאידיאל שהוא המכנה המשותף האמתי של המתכנסים. זהו כינוס הנקרא 'איסוף'. היוצא מכך, שחג ה'אסיף' אינו רק חג וזמן בשנה שבו אנו לא מפוזרים, אלא זהו זמן ייחודי שבו אנו מסוגלים לחשוף את התוכן, המהות והמשמעות האלוקיים האמיתיים שלנו, שהם מקור כוחנו באחדותנו, שהרי אנו מתכנסים לסוכה, ל'בית' של ריבונו של עולם... וכך כתב הרש"ר הירש (בראשית מח א-ב) "ק.ב.ץ מוסב תמיד על רבים המזדמנים מבחינה חיצונית במקום אחד (ואילו) האספו (הכוונה) הינתקו מכל זה ו... והיוועדו כאחד במטרתכם המשותפת. האספות מצַוֶוה להיוועד מבחינה רוחנית בנקודה אחת לשם מטרה אחת".
ולתקופתנו, פעמים רבות במהלך ההסטוריה הלאומית שלנו, נדרשנו בלית ברירה להתקבץ ביחד אל מול גורם זר חיצוני המאיים עלינו. ה'ביחד' החיצוני הזה, ה'קיבוץ', נותן כוח ויכולת עמידה מסוימים אך באופן חלקי מאוד וזמני מאוד, משום שאינו נובע ממקור כוחנו האמתי, שהוא הערכים האלוקיים שהם הם בסיס קיומנו הלאומי, כלפי עצמנו וגם כלפי אויבינו מבחוץ, ועל כן עלינו, לא רק להתקבץ 'מבחוץ' אלא להתאסף 'מבפנים' סביב הכוח המקורי שהוא יסוד כוחנו.
גם היום בעומדנו בפתח השנה החדשה הבעל"ט בע"ה, אנו עומדים בפני איומים מורכבים ומסובכים, כשבראשם האיום האיראני, איום שגורם לנו להתקבץ, כי הפיזור הוא חולשה וב'ביחד' יש כוח. אך נזכור בחג האסיף, שעלינו להתאסף, דהיינו להכיר בערכי היסוד של עמנו, בשורשיו ובמהותו, ב'בית' האלוקי שלנו שהוא הסוכה. איסוף שהוא היסוד האמתי לעוצמתנו ועומד בבסיס הצלחותינו.
על כן איננו מפחדים, אנו מלאי עוצמה וביטחון בנצחוננו הרוחני והמעשי כי ה' אלוקינו עמנו. חג אסיף שמח!



הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: