יום הכיפורים הוא יום הכפרה. מהי כפרה ומה משמעותה?
הפעם הראשונה שמצאנו בתורה את שורש המילה כפרה (שורש כפ”ר) – היא ביחס לתיבה שצוּוה נוח לבנות’ שעליה נאמר (בראשית ו יד) “וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר”. הסביר רש”י: כופר דהיינו” זפת. והוסיף על כך הרש”ר הירש (שם) שכל שורש כפ”ר שבתורה הוא “כיסוי מגן או מונע”” דהיינו” כמו הזפת שמרח נוח בתיבה על מנת להגן מפני המים שלא יחדרו לתוכה” כך כל כפרה הנה מגן וכיסוי על מנת למנוע נזק שלא יבוא עלינו.
וכאן יש לשאול” מהו ה’מגן’ שעלינו לשים על מנת שיום הכיפורים יכפר עלינו – יגן עלינו מפני קלקולינו? ממשיך הרב הירש ומבאר” ששורש כפ”ר” מהותו גם כפר” לעומת העיר. כלומר” ההבדל העקרוני בין הכפר לעיר הוא שבעיר בדרך כלל כל אדם חי לעצמו – ובלשונו שם “לבתי העיר יש ייעוד עצמאי והם היסוד לכל תרבות העיר”. לעומת הכפר שהוא מקום שיתופי” ובו חיים האנשים כקבוצה” כאשר כל פרט קשור לכלל” והכלל מגן על כל אחד מהפרטים. ובלשונו שם “הכפר הוא בתים שנבנו רק לצורך הגנה על העובד” (כקיבוץ של היום).
אם כן” המגן והכיסוי העיקרי שעלינו לשים עלינו” על מנת שנתכפר ביום הכיפורים הוא הבנתנו והרגשתנו את עצמנו כחלק מכפר ישראלי אחד” שמשמעותו – שותפות” אהבה” אחווה ורעות. ואכן כך כידוע נפסק להלכה” שאין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו כי עלינו מוטלת האחריות להרגיש ולחיות כחלק מכלל אחד גדול.
על כן” בשבת תשובה וביום הכיפורים הבעל”ט נשתדל מאוד לעשות את שלנו” להבין” להרגיש ולעשות” כחלק משלם אחד גדול” ומתוך עשייתנו את עצמנו כ’כפר’ יכפר ה’ עלינו ועל כל ישראל” אמן. גמר חתימה טובה.