ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


להיות נאמן לַנשמה

הרב יעקב יפת

אל נא תאמר: "שמע, זה לא כל כך פשוט בשבילי לבחור בַּטוב; אני נתון בלחץ חברתי / יש לי יצר-רע גדול / אני כבול בכל מיני מחויבויות", וכן הלאה וכן הלאה. הרי גם אם היית עבד ממש - היתה הבחירה שלך חופשית לחלוטין. קל וחומר שהיא חופשית כעת, במצבך הנוכחי. ואם אתה תמֵהַ: "הא כיצד? איך יכול עבד להיות בעל בחירה חופשית לחלוטין, והרי הוא אדם שנשלט ע"י אחרים?" - בוא וראה מה שכתב הראי"ה קוק זצ"ל [1]: "אנו יכולים למצוא עבד משכיל, שרוחו היא מלאה חירות; ולהיפך: [למצוא] בן חורין, שרוחו היא רוח של עבד. [כי] החירות - היא... [כאשר האדם הוא] נאמן לַעצמיות הפנימית שלו, ... [שהיא] צלם אלקים אשר בקרבו". כלומר: גם עבד יכול בעצם להיות בן חורין, אם יהיה נאמן לנשמה האלוקית שבקרבו, ואם לא יתן לַאדון שלו להשתלט על העצמיות שלו. לפי זה, הבחירה החופשית היא ממש חופשית. לכולם. אפילו לחייל יהודי בצבא הצאר הרוסי, למשל, שמפקדו איים עליו שיהרגהו אם הוא לא יחלל שבת - היתה בחירה חופשית. הוא יכול היה לבחור האם לחלל את השבת מתוך השלמה עם מצבו, בסגנון: "נו טוב, מה כבר אני יכול לעשות" - והוא יכול היה לחלל את השבת מתוך שליבו שבור על כך, ומתוך מיאון פנימי כלפי המעשה שמאלצים אותו לעשות. אם הוא חילל את השבת על פי האפשרות השניה - הוא בעצם בחר בטוב, כי הוא נשאר נאמן לנשמתו.
[ואגב, הבחירה בטוב, כלומר הנאמנות לנשמה האלוקית שבקרבך - היא גם המפתח לַאושר האישי שלך. אנשים חושבים: "אילו הייתי יותר עשיר / יותר מכובד / יותר בריא - או אז הייתי מאושר". וזו טעות. מחשבה כזו, אומר הראי"ה [2], "שהאושר תלוי במה שהוא חוץ ליכולתו של האדם, במה שהוא חוץ להוייתו - מחשבת פיגול היא". זאת משום שאושרו של האדם תלוי אך ורק בהתמסרותו לחלק הרוחני שבקרבו, ובהנהגת החיים על פי החלק הזה - ואת זה האדם יכול לעשות בכל מצב: גם כאשר חסרים לו, חלילה, כסף, כבוד, ובריאות; ואפילו כאשר הוא כלוא בתוך צינוק, בחוסר כל].
עניין זה, של הבחירה החופשית, מופיע בפרשתנו. "ראה, נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב - ואת המוות ואת הרע", אומרת הפרשה [3], ומצוה [4]: "ובחרת בחיים". ע"פ דברינו לעיל, הפרשה אינה פונה רק לאדם שיכול לבחור בַּטוב בצורה גלויה, לעין כל - אלא מצַוה על כל אדם, בכל מצב שהוא, לבחור בַּטוב. כי גם מי שגורם חיצוני כופה אותו שלא לבחור בטוב - יכול וחייב להיות נאמן לנשמתו, ולמרוד בתוך תוכו כנגד הכפייה, ובכך, בעצם, הוא בוחר בטוב.
וכמה הולמת היא פרשתנו, המודיעה לנו על כך שבחירתו של האדם היא חופשית לחלוטין - לימי התשובה, שאנו נמצאים בעיצומם!
מדוע?
כי אם הבחירה היא תמיד חופשית, לכל אדם ובכל מצב, ותמיד אפשר לבחור בחיים ובטוב - עולה במלוא חומרתה התביעה: "אז למה כל כך הרבה פעמים לא בחרתי נכון?". או אז מבין האדם שעליו לקחת אחריות על הדברים הרעים שעשה - ומתוך כך הוא שב בתשובה. וכן כותב הראי"ה [5]: "אחד מהיסודות של התשובה, ...הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבאה מתוך אמונת הבחירה החופשית של האדם". ממשיך הראי"ה ואומר: "וזהו גם תוכן הוידוי, המחובר (=הקשור) עם מצוַת התשובה: שמודה האדם שאין שום ענין אחֵר שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו, כי אם [רק] אותו בעצמו". כלומר, השב בתשובה - חייב להתוודות. בכך מבטא השב את הודאתו בזה שהוא לבדו האשם בחטאו, ואת זה שהוא מוכן לקחת אחריות על תוצאותיו. לכן פותח הווידוי דווקא במילה "אשמנו", שמשמעותה היא [6]: "אנו לוקחים אחריות בצורה נחרצת, חד משמעית, מוחלטת - על חיינו בכללותם ועל כשלונותינו כולם. אנו מודים באמיתת האשְמה שלנו, ונכונים לשאת במלוא אחריותה".
אז אנא, אל נא תאשים את העולם כולו בכשלונותיך. אל תאשים את המשפחה ואת החֶברה בהן גדלת. אל תאשים את הידיד, שלפני 20 שנה פיתה אותך "רק לטעום" מהסיגריה הראשונה - ומאז אתה גומר לפחות קופסה ביום. אל תאשים את אשתך, שלחצה שיהיה אינטרנט בבית - ומאז אתה גולש ונופל. אל תאשים את ההוא ואת ההם. זה נכון שגורמים חיצוניים השפיעו על חייך, ולפעמים ממש הכשילו אותך - אבל הבחירה, גם אז וגם כעת - תמיד רק בידך. את האפשרות לבחור בטוב או בהיפוכו - אף אחד לא יכול, ולעולם לא יוכל, לקחת ממך.
ממשיך הראי"ה ואומר (שם), שעל ידי לקיחת האחריות הזו של האדם על מעשיו, "הוא מברר לעצמו את חופש רצונו ... [ביחס ל] סדרי חייו ומעשיו - ומתוך כך הוא מְפַנֶה לפניו את הדרך לשוב אל ה', לחדש את חייו בסדר הטוב". כלומר מתוך שהאדם מבין שהוא חופשי לחלוטין במעשיו - הוא מקבל את הכוח לחזור בתשובה, ולחדש את חייו, והפעם בסדר הטוב; שהרי כמו שהיה חופשי לחלוטין לחטוא - כך הוא חופשי לחלוטין לחזור כעת בתשובה, ואין שום דבר שימנעהו מלשוב, אם רק ירצה בכך באמת.

שנה טובה ומתוקה!

מקורות
[1] מאמרי הראי"ה , עמ' 157
[2] אורות הקודש, ג', עמ' ק"ה
[3] דברים ל', ט"ו
[4] שם, שם, י"ט
[5] אורות התשובה, ט"ז, א1
[6] מתוך המאמר "על הוידוי", לרב חיים ויטאל הי"ו


תגיות: ובחרת בחיים | וידוי | חטא | אחריות האדם על מעשיו | חזרה בתשובה | חירות | בחירה חופשית



מאמרים נוספים מעלון פרשת נצבים תשע"ב:
תפילין של ראש ולא של מצח - הרב שלמה אבינר
רמזי שופר - הרב אלישע אבינר
הביאני המלך חדריו - הרב אייל ורד
להשמיע או לשמוע - נתן קוטלר
"כי אתה אלקים אמת" - הרב יורם אליהו
דבש - תוצר האחדות - הרב נתנאל לוי
יום הולדת! - הרב ערן טמיר
להתחדש - ד"ר מיכאל אבולעפיה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: