ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


תפילין של ראש ולא של מצח

הרב שלמה אבינר

כתוב בקצור שולחן ערוך (י', ג'):
וְהָא דִכְתִיב בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ בֵּין עֵינֶיךָ, קִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאֵין זֹאת בֵּין עֵינֶיךָ מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּנֶגֶד בֵּין עֵינֶיךָ, וּמְקוֹמָהּ הוּא מִמְּקוֹם שֶׁהַשְׂעָרוֹת מַתְחִילִין לִצְמֹחַ וְנִמְשָׁךְ מְקוֹמָהּ לְמַעְלָה עַד סוֹף הַמָּקוֹם שֶׁמּוֹחוֹ שֶׁל תִּינוֹק רוֹפֵס, דְּהַיְנוּ שֶׁקְּצֵה הַתִּתּוֹרָא שֶׁלְמַטָּה לֹא תְהֵא לְמַטָּה מִמְּקוֹם הַתְחָלַת צְמִיחַת הַשְּׂעָרוֹת, וּקְצֵה הַמַּעְבַּרְתָּא שֶׁלְּמַעְלָה, לֹא תְהֵא לְמַעְלָה מִמָקוֹם שֶׁמֹּחוֹ שֶׁל תִּינוֹק רוֹפֵס. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁתְּהֵא מֻנַּחַת בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי. וְאִם מֵנִיחַ אֲפִלּוּ מִקְצָתָהּ עַל הַמֵּצַח בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שְׂעָרוֹת גְּדֵלוֹת אוֹ אֲפִלּוּ הֵנִיחָהּ כֻּלָּהּ בִּמְקוֹם שֵׂעָר אֶלָּא שֶׁהִיא מִן הַצַּד וְלֹא כְנֶגֶד בֵּין הָעֵינַיִם, לֹא עָשָׂה אֶת הַמִּצְוָה וּבֵרַךְ לְבַטָּלָה.

אכן יש להניח את התפילין במקום שהשערות מתחילות לצמוח. מי שיש לו בלורית והוא שם התפילין על הבלורית, אין בכך תועלת. אנשים הולכים הרבה עם תפילין נמוכות. אמר ה'חיי אדם' (כלל יד ס' י) שאם מניח מקצתו על המצח הרי זה דרך הקראים. בחוברת 'נפש דוד' (אות טו), כתב האדר"ת, הג"ר אליהו דוד רבינוביץ'-תאומים, רבה של ירושלים וחותנו של מרן הרב קוק: "הרבה עמלתי לתקן במצות תפילין, שיהיה השל ראש מונח במקומו, דרשתי על זה הרבה, וגם כתבתי פתקאות להדביקם בבתי המדרשות ובתי הכנסיות". וכן כתב מרן הרב ספר קטן בעניין זה שנקרא 'חבש פאר', והלך מעיר לעיר לעודד דעת הקהל בחשיבות העניין. מסופר ב'שבחי הראי"ה' (עמ' 572) שמרן הרב קוק היה, כידוע, קצר ראייה. על זה היה נוהג להעיר, כי ממש מהשמים זימנו לו כך. והוסיף והסביר, שמצויים אנשים שאין תפיליהם של ראש מונחים במקום הנכון בשעת התפילה, ואילו היה רואה זאת היה הדבר מפריע לו מאוד בתפילה. כתב ה'משנה ברורה' (כז ס"ק לג): "ורבים נכשלים באיסור זה וטועים לומר שהקצה העליון מתחיל ממקום השיער, ועיקר התפילין מונח על המצח, ועוברים על איסור דאורייתא, דכל התפילין צריכין להיות מונחין במקום שיש קרחה, דהיינו שיהיה אפילו קצה התחתון של התיתורא מונח על מקום התחלת עיקרי השער. אבל אין להשגיח למי שיש לו שערות ארוכות ששוכבים עד חצי המצח להניח שם התפילין, כי התחלת מקום התפילין צריך להיות מהתחלת עיקרי השער שבפדחת ולמעלה, ויותר טוב להניח קצת למעלה משיעור זה, דהא מקום יש בראש להניח שתי תפילין, כדי שלא ישמט למטה על המצח. וכל המניחן על המצח הוא מנהג קראים ולא עשה המצוה. וכל בעל נפש יזהיר לחבריו וילמדם שלא יכשלו בזה, כדי שלא יהיו ח"ו בכלל פושעי ישראל בגופן, דזהו קרקפתא דלא מנח תפילין, וגם הברכה הוי לבטלה, דתפילין שמונחין שלא במקומן הוי כמונחין בכיסן". גם הרצועות נמתחות במשך הזמן וממילא התפילין יורדות ממקומן ויש להצר אותן.
היכן יניח תפילין מי ששערותיו אינן צומחות כלל? הוא צריך לשמור לעצמו תמונות מגיל נעורים או כשהשיער מתחיל לנשור עליו לוודא היכן המקום המדויק.

(מתוך פירושי על קצשו"ע)



תגיות: תפילין | הנחת תפילין



מאמרים נוספים מעלון פרשת נצבים תשע"ב:
רמזי שופר - הרב אלישע אבינר
הביאני המלך חדריו - הרב אייל ורד
להיות נאמן לַנשמה - הרב יעקב יפת
להשמיע או לשמוע - נתן קוטלר
"כי אתה אלקים אמת" - הרב יורם אליהו
דבש - תוצר האחדות - הרב נתנאל לוי
יום הולדת! - הרב ערן טמיר
להתחדש - ד"ר מיכאל אבולעפיה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: