ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


שיוויתי ד' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט

מתניה עמר

*מתניה עמר, תושב מגרון

חייו של האדם מונעים על ידי השי"ת בהנהגה נסתרת, הקרויה בפי רבנו הרמח"ל (דעת תבונות) "הנהגת היחוד". הנהגת הייחוד, הנהגת השלמות, מובילה אותנו במהלך פנימי וחבוי אל עבר טוּב ה' ללא תלות במעשינו, כנשר המרים את גוזליו על כנפיו. בד בבד, ישנה הנהגה נוספת, הנהגה גלויה המכונה "הנהגת המשפט", בה האדם חש נפרד מהאלוקות. תחושת העצמיות הנפרדת מאפשרת לאדם לבחור ללא מניעה. הקשר האידאלי בין אלו ההנהגות, הוא אחדותם להנהגה אחת. בכוונתי לומר, כאשר האדם בוחר באותה דרך שה' בעצמו מוליך אותו. מפגש הדרכים הזה משרה שמחה וגיל בכל העולמות כולם.
"שיויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט" (תהילים טז ח), מבארים הפרשנים (רד"ק, מצודות) "שיויתי" מלשון מחשבה, זיכרון או שימת לב. כאשר אנחנו בכל צעד ושעל חושבים על השי"ת אנו זוכים לתמיכה וסעד שלא ניפול. אולי אפשר להעמיק את כוונת המפרשים ולפרש, "שיויתי" מלשון השתוות. דוד המלך היה חושב על הבורא ומשוה את צורתו אליו, דרכי חייו וקבלת החלטותיו היו תואמות להפליא לדרכיו של השי"ת. זה לא רק שאני חושב על הבורא יתברך אלא אני משתווה אליו, אל מידותיו. זוהי אחדות ההנהגות, הכיסופים ללכת יד ביד עם ה' להישטף באור רצונו יתברך ולהתבטל כטיפה בתוך הים.
זוהי תפילתם של חברַי תושבי מגרון, להשתדל מתוך ענוה לכוון אל האמת בבריכת המציאות המורכבת שאנו שוחים בתוכה. השתוקקות להידבק ברצון ה' ומתוך כך להיאחז בארצנו "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהילים קב טו). כמובן, אין שום חותמת או יומרה לומר שכך הלכנו לאורך כל הדרך או שכך בעתיד נזכה לילך, אולם ישנה חותמת שזהו רצוננו ושאיפתנו.
נהרות של דמעות שליש מהולות בדם הגלות זרמו אלפיים שנה אל ארץ הצבי.
לב עוללים שבור ונדכה, חרוך מאש המשרפות, מעולם לא פסק מלייחל.
קול השופר ממשיך להריע בקול, מהדהד אל הארת העתיד, אל עבר גאולתם של ישראל.
וכי אנוכי הדל, עפר ואפר, אחדול את קול השופר מלחרוז יחד את יסודות העבר אל בניין העתיד?!
היעלה על הדעת שתושבי מגרון יסכימו להחריב את הישוב במו ידיהם?!
רכשנו מחצית מהקרקעות, "לשיטתם". אנחנו עדיין בהליך של בג"ץ ודורשים מאתנו להסכים לגירוש בעודנו ממתינים לתשובה מבית המשפט?!
ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, אייכּה?!
שרי ממשלת ישראל, לעמוד במילתכם שאם האדמות יירכשו תסדירו את הישוב מגרון, זו מלתא זוטרתא בעינכם?!
אנו קוראים לממשלת ישראל, לכו בדרך הישר, עמדו בהתחייבויות שלכם ומנעו את להט החרב המתהפכת מלהשחית.
"לא ארץ נכריה לקחנו", ולא ניכנע ללוחמה פסיכולוגית. נספוג את השקרים והעלבונות אך לא נוותר בכהוא זה, על הרצון ללכת בדרך הישר, בדרך ה'.
אחינו בית ישראל, אנו קוראים להצטרף למחאה על העוול הרובץ לפתחה של ההתיישבות.
חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקינו.



תגיות: מגרון



מאמרים נוספים מעלון פרשת כי תצא התשע"ב:
המנהיג כשליח ציבור - הרב דב ביגון
"והיה מחניך קדוש" - הרב אלישע וישליצקי
שלום כיתה א' - הדסה גהלי
אַחִים בְּלִי מִלְחָמָה - הרב שלמה אבינר
כי תצא למלחמה! - הרב דוד לנדאו
בין חרדה לביטחון - הרב ערן טמיר
הבינה והחוטא - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: