ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


גדולי ישראל- הרב רונן טמיר ראש מדרשת בינת שבות רחל

הרב רונן טמיר

גדולי רבני ירושלים רבי אברהם עדס ורבי בנציון חזן עמדו נפעמים מול כתב היד שכותרתו "תורה לשמה" שנכתב ע"י יחזקאל כחלי. עשרות תשובות לשאלות הלכתיות, בנושאים שונים, ערוכות בטוב טעם ודעת, בהרחבה גדולה, ומעוגנת היטב ביסודות איתנים בנגלה ובנסתר. מיהו אותו יחזקאל כחלי? אף אחד לא שמע מעולם על איש זה! לפתע הבזיקה במוחם התשובה: יחזקאל= בגימטריא יוסף, כחלי = בגימטריה חיים! ה"בן איש חי" הוא בכבודו ובעצמו כתב את החיבור, ומרוב ענוותנותו רצה להישאר בעילום שם וחתם בשם בדוי...
רבינו יוסף חיים נולד בבגדד שבעיראק בשנת התקצ"ד (1834 למניינם), למשפחת רבנים. בהקדמה לספרו הנודע "בן איש חי" מסופר, שכשהיה ילד בן שבע שיחק עם אחותו בחצר הבית ונפל לתוך באר עמוקה. רק לאחר זמן רב, הצליחו לחלצו מתוך הבאר, ובדרך נס - ללא פגע. אז, בגיל שבע, החליט יוסף חיים להקדיש את חייו ללימוד תורה ולהפצתה.
בגיל 14, נתקבלה בביתו אגרת מהרב חיים פלאג'י שהיה רבה של טורקיה. האגרת הייתה מיועדת לאביו הרב אליהו, אך הנער יוסף חיים החליט לשלוח תשובה מפורטת ומנומקת, לאחר כמה ימים שלח אביו תשובה לאגרת, והרב פלאג'י השיב לו שכבר הקדימו בנו והוא נועד לגדולות.
ר' יוסף חיים ניחן בזיכרון מופלא, והיה בקיא עצום בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. הוא עמד בקשר רציף עם חכמי ומקובלי ירושלים, ואף אימץ ממנהגיהם ושילב אותם בספרו הגדול "בן איש חי", שנתקבל כספר הלכה יסודי ומרכזי אצל רוב בני עדות המזרח.
כשהיה רבי יוסף חיים בן 25 נפטר אביו, ועול הנהגת יהודי בגדד הוטל על כתפיו. הוא סירב לקבל את התפקיד באופן רשמי, והתפרנס כשותף בעסק משפחתי עם ארבעת אחיו. הוא קיבל לידיו שאלות קשות ומורכבות בהלכה, ואת דרשותיו מידי שבת בביה"כ המרכזי בבגדד הצטופפו לשמוע אלפי יהודים מכל רחבי העיר.
וכך כותב ראש הדיינים בבגדד, חכם יחזקאל משה הלוי: "אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין - לא אהרהר אחריו".
כאשר הגיעו כעשרים מרבני בבל לירושלים, וביקשו להתברך מפי הראשל"צ הגרי"ש אלישר, הוא השיב: "מדוע באתם אליי? יש לכם את רבי יוסף חיים בבגדד. אין כמוהו בכל העולם!".
באהבתו העזה לארץ ישראל, וברצונו לתמוך ביושבי ארץ חמדה - השתדל מאוד רבינו יוסף חיים להדפיס את ספריו הרבים בירושלים. הדבר היה כרוך בטרחה עצומה- משלוח כתבי היד בשיירות במדבר, מעיראק לירושלים ובחזרה, אך רבינו שמח בכך שמחה גדולה - שכך יוכל לחזק את פרנסת יושבי ארץ קודש.
בשנת תרכ"ט ביקר ה"בן איש" בארץ ישראל והגיע לירושלים ולחברון. כל חכמי ורבני ירושלים קיבלו את פניו בכבוד מלכים. הוא נועד עם גדולי המקובלים בישיבת "בית אל", ומשם נסע להשתטח על קברי האבות במערת המכפלה. גם לגליל הגיע, ובין השאר השתטח על קברו של בניהו בן יהוידע. שם חווה התרוממות עילאית, נגלו לפניו סודות רבים, ובהם- שנשמתו באה מנשמת הצדיק בניהו בן יהוידע. זו הסיבה שרבים מספריו נקראו בשמות וכינויים של בניהו בן יהוידע: בן איש חי, רב פעלים מקבצאל.
בשובו מביקורו בארץ ישראל הביא עמו לבבל עפר מארץ ישראל, ופיזר אותו ברצפת ביה"כ שבו התפלל, ואבן מירושלים - שקבע בכותל המזרח בביה"כ.
בי"ג אלול ה'תרס"ט, לפני 103 שנים, נסתלק לישיבה של מעלה רבינו יוסף חיים. הוא הותיר אחריו כמאה ועשרים ספרים- בהלכה, בקבלה ובדרוש. מתוכם נדפסו עד היום כארבעים. לאחר מותו הועלה ארונו לירושלים ונטמן בהר הזיתים, בחלקת הרש"ש.
רבינו יוסף חיים זצ"ל, ה"בן איש חי", זכותו תגן עלינו, אמן.


תגיות: רבי יוסף חיים מבגדד



מאמרים נוספים מעלון פרשת כי תצא התשע"ב:
המנהיג כשליח ציבור - הרב דב ביגון
"והיה מחניך קדוש" - הרב אלישע וישליצקי
שלום כיתה א' - הדסה גהלי
אַחִים בְּלִי מִלְחָמָה - הרב שלמה אבינר
כי תצא למלחמה! - הרב דוד לנדאו
בין חרדה לביטחון - הרב ערן טמיר
הבינה והחוטא - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: