ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


שלום כיתה א'

הדסה גהלי


המעבר מהגן לביה"ס מתואר בספרות המקצועית כמעבר חד, תקופה משברית לילד, שינוי הכרוך בתהליך פרידה, והסתגלות למציאות החדשה. הסתגלות בכל המישורים. היא דורשת מהילד לגייס את כל הכוחות שלו הן הקוגנטיביים והן הרגשיים.
הכניסה לביה"ס היא שלב משמעותי בבניין עתידו של הילד, הוא הופך להיות "תלמיד" בכיתה שבה הוא נדרש להתאים את עצמו לכללים ולנורמות שהוא לא הכיר. הוא אמור להוכיח את יכולותיו, לקבל אחריות, למלא משימות לימודיות, ולהשתלב במערכת החברתית. בשנים האחרונות הילדים מקבלים לקראת ביה"ס הכנה רבה בכל התחומים. ולמעשה המעבר אינו עובר על הילד בלבד אלא מדובר בתהליך משותף שגם ההורים צריכים הכנה.
השאלה היא איך נוכל כהורים להקל ולרכך את תהליך ההסתגלות של הילד לביה"ס?
ילדים שונים זה מזה ולכן גם מגיבים אחרת. יש ילדים המסתגלים במהירות בתחום הלמידה וירכשו את הקריאה בצורה חלקה, ימלאו את המטלות הלימודיות, ויש תלמידים שהקצב שלהם יהיה שונה.
יש ילדים שישתלבו בתחום החברתי, ירכשו חברים, יתקשרו עם הסביבה, יבינו את חוקי המשחק, ויש ילדים שיצטרכו זמן להכיר, לבדוק, והם ישתלבו בדרכם בזהירות עד שייכנסו לעניינים. ויש תלמידים שיצטרכו עזרה והכוונה ברכישת מיומנויות חברתיות. יש ילדים שיפנימו את הכללים והנורמות החדשות, יגלו בגרות ועצמאות, יקלטו את מערכת הצלצולים, סדר היום, ציות להוראות, ויש שיתקשו לקבל סמכות, יגלו התנגדות, ובעיות משמעת.
ילדי כיתה א' נכנסים לביה"ס עם "כרטיס ביקור אישי". כל תלמיד מביא עמו לביה"ס את הילקוט היפהפה, ואת הקלמר הנוצץ שמפוצץ בכלי כתיבה מדהימים, אבל הכרטיס האישי האמיתי כולל את כל ההתנסויות והחוויות שהילד צבר עד כה - הידע והאינטליגנציה, היכולות והכישרונות, התחושות הקשורות לערך העצמי שבנוי ממה חושבים ואומרים עלי, החששות והדאגות, הערכים, הציפיות, המוטיבציה וכו'. זהו בעצם העוגן שעליו נשען, כרטיס הביקור האישי. והכניסה לכיתה א' היא סוג של מסע אישי לגילוי עצמי.

בתוך המעבר והשינוי, הדמויות הכי יציבות והכי משמעותיות בחייו של הילד, הם ההורים המשמשים מקור תמיכה ושומרים על רצף חיים קבוע. אז מה נדרש ממנו ההורים?
ראשית, לפתח עמדה פנימית חיובית ובריאה. אמנם מעברים הם לא קלים ודורשים המון כוחות, אולם המעבר הוא גם שלב התפתחותי, שלב של גדילה, צמיחה והתחדשות, המעבר עצמו הוא זמני - וזה המסר והאווירה שצריכים ללוות את התלמיד. גם אם המעבר קשה הם ישמחו לגדול, "האח, אני כבר גדול!". צריך לעודד את הילד לדבר על רגשותיו, חששותיו, להכינו לקראת הצפוי לו, להקשיב ולהכיל את סערת הרגשות שלו, זה יאפשר לו להכיל את עצמו, לשלוט ברגשותיו, לעשות סדר בראש, להכיר את עצמו, ותוך כדי לתת לו כלים להתמודד, ולפעמים צריך רק להרגיע.
ישנם תלמידים שקשה להם להשתחרר מאמא, והם בוכים בהתחלה, הם מבוהלים. כאן נדרשת סבלנות רבה. לא להילחץ, ולא לפקפק ביכולת שלו להתמודד, להבין ממה הוא חושש, מה מדאיג אותו, ללמוד איתו מה יעזור לו. ילדים הם כמו מבוגרים במעבר למסגרת עבודה חדשה, או לדירה חדשה.
השינוי הוא דרמטי ומורכב מאד, הם נדרשים כאמור להתמודד עם כמה מטלות בעת ובעונה אחת, לקום בזמן, להכין את הילקוט עם הציוד והמערכת המתאימה ליום. לכן על ההורים בתקופה הראשונה לעזור לילד ללמוד איך מכינים מערכת, שמשמעותה ללמוד למלא הוראות, רצוי שיהיה זה בערב בזמן רגוע ולא בבוקר, שפתאום נזכרים ששכחו להכין מערכת או לא קיבלו חתימה. הרגלים אלו חשובים מאוד לעתידו של התלמיד, להתארגן נכון וביעילות כדי שהוא יגיע פנוי ושמח ללמידה. יש להכין לו פינה להכנת שעורי בית, מקום קבוע ומרוחק ממקומות שמסיחים את הדעת.
בשנים האחרונות דובר רבות על השפה הדלה ואוצר המילים של ילדי ישראל. ההתפתחות הטכנולוגיה הרחיקה את הילדים מהספרים, ועלינו כהורים להחזיר את הספר למקום מכובד, להמשיך להקריא לה סיפורים להעשיר את אוצר המילים וכמובן את ההבנה.
תלמיד מצליח הוא תלמיד שקדן ומתמיד. ילדים עם מוטיבציה ורצון בדרך כלל מצליחים, לכן צריך להכשיר אותם לכוח התמדה ולהעצים את כח הרצון על ידי זמן קבוע לקריאה שיש בה גרויים. חשוב לתת לילד אתגרים מתאימים כדי לעודד את כוח הרצון. גם לילדים נמאס מהגן, הם סקרנים ורוצים אתגר, משהו אחר.
עלינו לתת אמון בילד, לסמוך על עצמנו כהורים ולהרגיש בטוחים בתפקיד שלנו, השותפות עם ביה"ס היא בסיס איתן לצמיחה עצמית בריאה של הילד.
והכי חשוב שהתחלות הן בעצם תמיד, בכל רגע, גם אם לא הצלחתי אפשר תמיד להתחיל שוב, לא להתייאש, לא לוותר, תמיד להתחיל עם המון אמונה והמון אהבה.
שנה טובה, צמיחה והתחדשות.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: