ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


זרע ישרים - הרהורים לקראת שנת הלימודים

הרב אייל ורד



יום הכניסה ללימודים של ילדינו הוא יום מרגש ובצדק. כל כך הרבה מאמצים מושקעים בילדים, כדי שילמדו. גדודים גדודים צובאים על חנויות הספרים, כדי שילדיהם ילמדו, יחכימו, יתפתחו. גם ההתרגשות תופסת את מקומה, במיוחד כאשר מלווים ילד לכיתה א', או לאולפנא. התרגשות עם תפילה אמיתית שה' יצליח דרכם.
וכל המאמץ והטרחה הזו אמנם מוצדקים, כי ילד יהודי הוא ילד לומד. הסביבה הטבעית לילד היא סביבה לומדת, והלכות תלמוד תורה נפתחות בציווי על האב ללמד את בנו תורה, שרק לא יגדל להיות עם הארץ ח"ו.
ילד יהודי הוא ילד לומד. ובכל זאת, חשוב לעשות הבחנה בין כמה מרכיבים בתוך הכיתה, בעיקר עבורנו ההורים. הזמן והמשאבים אינם אין-סופיים. הם מחייבים אותנו ליצור סדרי עדיפויות - מה החשוב ביותר שאליו, אנו כהורים, צריכים לשים לב, ומה בסדר החשיבות בא אחריו.
ובכן, ניתן לומר שבתוך כיתה מתרחשים בעת ובעונה אחת שלשה תהליכים לפי הסדר הבא: מתחנכים, לומדים מיומנויות, ורוכשים ידע.
מתחנכים - למידות, לאחריות, ליחס לאחר, לאהבת תורה ולקיום מצוות, ליכולת להתגבר על קשיים, לשתף אחרים, להתמודד עם אתגרים ועם משימות. מתחנכים מתוך התורה ובתוכה, דרך האבות עוסקים במידות, ודרך חכמים לומדים על אהבת תורה, ובכלל, האווירה החינוכית שסביבה הכל נע היא של חז"ל. העקרון המונח מול העיניים הוא הכלל שטבע הרב קוק זצ"ל - יסוד החינוך הוא לעשות את האדם טוב וישר. טוב - חפץ בטוב, מרבה טוב, עוסק בטוב, וישר - בדרכיו והליכותיו עם א-להים ועם אנשים. מעין מה שנאמר על שמואל הנביא, שהוא טוב גם עם אלהים וגם עם אנשים. ומובן מאליו שהיה כזה בזכות אמא אוהבת שדאגה לו מאוד.
בהקשר הזה נכונים שבעתיים דבריהם של חכמינו על שכינה שיכולה לשרות רק מתוך שמחה. השמחה היא הבסיס שעליו הכול עומד. ילדים הם שמחים בטבעם, ואין סיבה שבית הספר ישנה טבע בסיסי זה.
כאן, התפקיד שלנו כהורים הוא משמעותי. השאלה הראשונה שצריכים לשאול ביחס לילד ההולך לבית הספר היא - האם הוא שמח?
בכל בוקר יוצא הילד לעולם של התמודדויות. אולי דוחפים אותו בהסעה, אולי ילד מציק לו, אולי סתם קשה לו עם המורה. כל התמודדות כזו מצריכה כוחות. את הכוחות נותנים ההורים. הרגעים הלחוצים של הבוקר, כשצריך להספיק - להספיק להסעה ולהספיק לכיתה ולהספיק להגיע לעבודה, דווקא הם הרגעים שבהם הילדים זקוקים יותר מכול לשליחה באהבה, עם חיבוק ואיחולי הצלחה, וחיוך על הפנים. זה המצבר שממנו הם נטענים, זה הכוח שלהם להתמודד עם אכזבות רבות, כולל כאלו שאנו לא רואים ["הצבעתי והמורה בכלל לא נתן לי לדבר; רצתי לתפוס את המקום בהסעה ליד הנהג ובא ילד מכיתה ד ודחף אותי ותפס לי" וכן על זה הדרך] הילדים זקוקים לטעינת חום ואהבה כל יום מחדש, ובמיוחד בבוקר, ביציאה.
והם זקוקים לנו שנשים אליהם לב - אם טוב להם. האם מבעד לעומסי המערכת והספרים והמחברות והשיעורים שמנו את ליבנו לדבר אחד פשוט - האם הילד שלי שמח? טוב לו? זו שאלה פשוטה שאמורה להיות לה תשובה פשוטה.
וגם כשהם חוזרים - לקחת דופק, יש פה ילד שמח? טוב לו? חברתית, בכיתה, הוא מספר מה עובר עליו?
את התמיכה הזו אין מי שיתן לבד מן ההורים. החוויה של ילד שעובר קשיים וההורים לא שמים לב או מתעוררים מאוחר מדי - היא חוויה מאוד לא טובה בלשון המעטה.
חינוך אי אפשר להשלים. הוא קורה כשהוא קורה. שלבי התפתחות מצריכים את הזמן שלהם, את הבּשלוּת וההבשלה, ולכן חשוב מאוד ללוות את הילדים שלנו בתהליכים החינוכיים שעוברים עליהם בכיתה. במובן הזה, חשובה מאוד השמירה על קשר עם המורה. לא רק כשיש בעיות, אלא להרים מידי פעם טלפון, להתעניין.

מיומנויות - זהו המרכיב השני. רוכשים מיומנויות. קריאה, חשיבה חשבונית, יכולת לנתח קטע קריאה, שאִילת שאלות. זהו דבר חשוב ביותר. יש ילדים שזקוקים לתמיכה על מנת לרכוש היטב את המיומנויות האלה. גם כאן לנו ההורים תפקיד משמעותי, לעזור לילד לרכוש את היכולות הללו בשמחה.
ילד שקשה לו הולך כל בוקר למלחמה. לחזית. כולם מבינים וקוראים מהר מן הלוח והוא מתקשה, כולם מתקדמים והוא מתעכב. הדבר האחרון שילד כזה צריך הוא עוד חזית בבית מהורים שלוחצים. ומצד שני - חייבים לסייע לו, מפני שמיומנות שלא נרכשה בזמן, יכולה להיגרר שנים. ועובדה, יש אנשים מבוגרים שאפשר להגיד שמיומנות הקריאה הרהוטה היא מהם והלאה.
לכן, מעקב אחרי רכישת היכולות - לתשומת ליבנו.

רכישת ידע - זהו הדבר האחרון שעושים בכיתה. רוכשים ידע. זה כמובן חשוב מאוד, אך הוא ניתן תמיד להשלמה. הוא ודאי לא אמור להיות גורם ללחץ. רבים התלמידים שהשלימו פערים בזמן קצר כשרצו, החל מרבי עקיבא, ועד תלמידים בני ימינו.
אין כאן זלזול חס וחלילה בצורך לרכוש ידע. הרי שלושת התחומים הללו משיקים זה לזה וילד שיודע גם מצליח במבחן, ובונה בעצמו תחושת הצלחה וערך עצמי, ואז הוא גם מתחנך.
זה בסך הכול עניין של מיקום. רכישת הידע היא חשובה, אך יש דברים חשובים ממנה, ובתוך החלוקה של סדרי עדיפויות צריך לקחת זאת בחשבון.
ומעל הכול, כמו תמיד, מרחפת התפילה. תפילת הורים על ילדיהם שיש לה כוח אדיר, שנזכה לגדל ילדים בריאים ושמחים, בנים נאמנים לקדוש ברוך הוא, מוציאים כשרונותיהם אל הפועל בשמחה וטוב לבב, אילנות פרי עושים פרי, זרע ישרים מבורך אמן.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: