ומה היה אומר הרב ברויאר על לימוד התנ”ך החדש?

זאת אין צורך לנחש. הוא כתב בעצמו שמונה שנים לפני שעלה למרומים. לרב מרדכי ברויאר יש זכויות רבות ובמיוחד בלימוד מקרא. הוא מי שהמציא את ‘שיטת הבחינות’ כדי להתמודד עם ביקורת המקרא.
כי מה טוענת ביקורת המקרא? – שבתורה יש סתירות והבדלי סגנונות. כאילו חז”ל ורבותינו הראשונים לא שמו לב לכל אלה ולא הסבירו את כל אלה. אך מבקרי המקרא חשבו שגילו את אמריקה” ותירצו שהפתרון פשוט מאוד: לא משה רבינו כתב את התורה” אלא אוסף של מחברים שונים במשך מאות שנים. כל אחד כתב חלק” עד שבא עורך שאסף את כל היצירות גם יחד” על אף הסתירות ביניהן” כי כולן מצאו חן בעיניו ולא רצה לוותר על אחת מהן” לכן קבצן יחד ועשאן מקשה אחת. אבל אותו עורך היה קצת פרופסור מפוזר” ולכן לא איחד את התוכן והסגנון. עד כאן ההמצאה של ביקורת המקרא.
אך לפני שנמשיך” נזכיר מילתא דבדיחותא של מרן הרב קוק בנדון. נתאר לעצמנו ששלושת אלפי שנים אחרי עלותו למרומים של רבנו הגדול הרמב”ם יקומו פתאום חוקרים ‘מבקרי הרמב”ם'” וישימו לב בחכמתם הרבה ועינם החדה” שיש הבדלים בין מורה נבוכים לבין משנה תורה” ואף במשנה תורה עצמו יש לכאורה סתירות. הם יחשבו שגילו את אמריקה ויתרצו בחושם החודר” שלא יתכן שאותו רמב”ם כתב את כל אלה” ובעצם רמב”ם לא היה ולא נברא” ואולי משל היה” ונקרא כן על שם משה רבינו” אך לאמתו של דבר מחברים רבים במשך הדורות כתבו חתיכות חתיכות של משנה תורה” כאשר אחד מבין באסטרונומיה” השני במתמטיקה” השלישי ברפואה וכן הלאה (מאמרי הראיה” שקר ביקורת המקרא” 470).
אבל הרב מרדכי ברויאר” שהיה ירא שמים” מחנך חשוב ורב אמתי” דווקא השתכנע שהוכחות ביקורת המקרא הן אמת ושלא יתכן שאדם אחד יכתוב את כל התורה כולה מראש ועד סוף. הוא גם סבר שתירוצי חז”ל ורבותינו הראשונים בדבר ההבדלים” אינם פותרים את כל הבעיות. אכן” לא יתכן שאדם אחד יחבר כל התורה” אמר הרב ברויאר” ובכל זאת לא קשיא” מסיבה פשוטה מאד והיא – שלא אדם כתב את התורה” אלא ריבונו של עולם הוא שנתן תורה מסיני. ובוודאי יד ד’ לא תקצר לכתוב בסגנונות שונים ואף דברים שונים” ובכלל לדבר בשתי שפות” כי מי יאמר לו מה יעשה” ואם כך גזרה חכמתו יתברך” הוא אף יכול לתת את התורה כתובה בסגנון של עורך שמבצע אסופה ומשאיר אי אחידות סגנון וסתירות” פרצים וסדקים. וכל זה נכלל בכלל הגדול שדיברה תורה כלשון בני אדם.
לכן החליט הרב מרדכי ברויאר שהוא מקבל את כל הפירושים של מבקרי המקרא” מהחל ועד כלה” בלי להוסיף ובלי לגרוע – שאכן ד’ כתב דברים סותרים. והסיבה שכך עשה ד’ יתברך ויתעלה” היא שבכל דבר יש בחינות שונות” וזה שם שיטתו” ‘שיטת הבחינות'” כאשר כל בחינה היא מידה אחת ממידותיו של הקב”ה.
אם כן” הוא קיבל את טענותיה של ביקורת המקרא” אך גייר אותה והתאים אותה לאמונה שלנו. נכון שמבחוץ התורה מלאה ניגודים וסתירות” אבל באמת היא ניתנה מד’ למשה בסיני” וכאמור” זה המובן של ‘דיברה תורה כלשון בני אדם’. זו לשונו של הרב מרדכי ברויאר: “התורה מדברת בלשונות בני אדם שונים” השונים זה מזה במחשבתם ובסגנונם” אך היא מדברת גם בסגנונו של ‘עורך’ המיישב את כל הסתירות”.
הרב ברויאר לימד שנים רבות בישיבה גבוהה על פי ‘שיטת הבחינות'” וממר הוציא מתוק” מכפירה – הוציא דרך לימוד חדשה” ועל פי רוב לא גילה לתלמידיו שמקור הבחינות האלה הוא ביקורת המקרא. הרי לדעתו” תועלת כפולה בשיטתו: א. הציל מכפירת ביקורת המקרא. ב. חידש פירוש חדש כשר וטוב.
אמנם” כאמור לעיל” סבר מרן הרב קוק שאין עניין כלל להתמודד עם הכפירה הזאת שהיא שקר גמור” וכך כתב לתלמידו הרב משה ד”ר זיידל שלא לעסוק ביישובי הסתירות של חיטוטי ביקורת המקרא אלא לראות את קדושת התורה האלהית בכללותה: “במטותא ממך” … השלך מעליך בבת אחת את כל העבותות של דמיונות שווא” שמסבבים החיטוטים והניקורים שבלא רוח חיים” שנספגו בנו מטיפולים של גויים שטימאו את שמנינו הטהורים” (אגרות הראיה” אגרת תעח). הוא מסביר שהניתוק בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה הוא שגרם ל”חורבן הגמור” של “הזונים אחרי הבלי הגויים”” “מחברי הספרים המסואבים מיסודה של חוצפת ‘הביקורת של כתבי הקודש’ שהיא כולה הדרכה של רשעה וסכלות” (מאמרי הראיה 177).
באשר לכפירה שקיימת לצערנו בעם ישראל” מסביר מרן הרב קוק” אין סיבתה סתירה בין התורה והמדע” מה שהוא מכנה ‘כפירה מדעית'” אלא ההתנהגות הבלתי מוסרית של נושאי דגל התורה” מה שהוא מכנה ‘כפירה מוסרית’ (אדר היקר מב-מג).
מי שהעמיק והרחיב את שיטת הבחינות של הרב ברויאר” הוא הרב יואל בן נון” אמנם הוא מקבל את דברי מרן הרב קוק ביחס לכפירה המוסרית” אבל לא את דבריו השוללים את ההתמודדות עם ביקורת המקרא. הוא סובר כמו הרב ברויאר” שיש להכיר אותה כדי להשיב עליה. והוא אמנם צעד הלאה בשיטת הבחינות אך נשאר נאמן לאמונתו של הרב ברויאר.
אך תלמידים ותלמידי תלמידים רבים מאד” יראי שמים ואוהבי תורה” כבר פרצו הלאה וחידשו חידוש נוסף. הם טענו שבמקום לתרץ שד’ דיבר אל משה רבנו בכמה קולות” אם כבר הגענו לכל” אפשר לומר שאכן התורה נתנה במהלך הדורות על ידי נביאים שונים” ובכך היא עדיין תורה מן השמים” ומה זה משנה אם זה משה רבנו או שאר נביאים” אם נכתבה בפעם אחת או לאורך דורות רבים.
את הדעה הזו תקף הרב מרדכי ברויאר בביקורת חריפה (מגדים ל בטבת תשנט) “שאיננה אמונת ישראל” כפי שהיא מקובלת בידינו מידי חכמים” אלא אמונה חדשה שאנשים בדו אותם מלבם”.
ייאמר ברורות שהרב ברויאר לא חזר בו משיטת הבחינות אלא היה מודאג מתלמידיו הרבים שקיבלו אותה שיטה אבל בלי היסוד האמוני שלה. אותם תלמידים טוענים שהרב ברויאר נעצר באמצע הדרך” והם הממשיכים הלאה. הם אומרים שהתורה ודאי אלהית” אך נכתבה על ידי נביאים שונים” והם אינם מבינים למה רבם כל כך מתעקש לומר שנכתבה כולה על ידי משה רבנו. אלא” אומר הרב ברויאר” שהם אינם מבינים את ההבדל התהומי בין משה רבנו לשאר נביאים : “כי התורה איננה נבואה שהנביא אומר אותה מדעתו” על פי מה שה’ הראה לו במראה ובחלום ובחידות” אלא התורה היא יצירה אלהית” שהנביא מקבל אותה כהוויתה מידי ה’. אין למשה חלק בחיבור התורה” ודבר מדברי התורה לא נכתב מדעתו של משה”.
אמנם אותם ממשיכים מודים בכך שדבריהם סותרים את דברי התנאים והאמוראים” אבל מדגישים שלא כתוב בשום מקום שהאומר שהתורה לא נכתבה על ידי משה רבנו” אין לו חלק לעולם הבא” אלא רק מי שאומר שאין תורה מן השמים” אין לו חלק לעולם הבא (סנהדרין צט א)” והרי הם אומרים שהתורה באה מנביאים שונים” אם כן עדיין נשאר ערכה השמימי” לכן אינם מהססים לחלוק על תנאים ואמוראים בדבר שאין בו איבוד העולם הבא.
אך כאמור” מסביר הרב מרדכי ברויאר” האמונה שכל התורה כולה היא ממשה רבנו” היא האמונה המקובלת בישראל מאז ומתמיד – שהתורה היא מעל הזמן והמקום” למעלה מן העולם וקדמה לעולם.
תלמידי הרב ברויאר אמנם טוענים שהוא נעצר באמצע הדרך אך הוא משיב שאדרבה” הם נתקעו באמצע הדרך ועליהם להכריע בין שני עולמות: “יתקדמו אל אמונת ישראל או ייסוגו אל כפירת הביקורת” אך אי אפשר שייעצרו באמצע הדרך במקום שאי אפשר לעמוד בו כלל”. “אנשים אלה אמנם יצרו אמונה חדשה” השונה גם מאמונת ישראל” וגם מכפירת הביקורת”. וכאן הגענו בסופו של דבר אל הטרגדיה של השיטה הזאת. שהרי היא מוליכה את מאמיניה אל מבוי סתום שאין ממנו מוצא. אין הם יכולים לחזור אל הכפירה של ביקורת המקרא” שהרי דבר זה היה מאלץ אותם לעזוב גם את התורה” ולכך אין הם מסוגלים. יחד עם זה אין הם מסוגלים להתרומם לאמונה של כנסת ישראל. וכך הם עומדים בין המצרים בלי כפירה ובלי אמונה.”
רצה הרב מרדכי ברויאר להתמודד עם ביקורת המקרא” ועשה זאת בדרך מסוימת” אך לבסוף קרה לצערו שרבים מתלמידיו ומתלמידי תלמידיו נפלו שדודים.
אגב” מצד אחר” בניגוד לטענת הרב ברויאר שהוא מקבל את כל הנחות ביקורת המקרא – אלא שהתאימם לאמונה הצרופה – הכופרים” מבקרי המקרא עצמם” אינם מתרשמים מדבריו” וטוענים שהם אינם תקינים מבחינת ביקורת המקרא” כי דרכו מתעלמת מחלק מטיעוניהם” והיא אינה אלא אפולוגטית.
כך שיצאו קרחים מכאן ומכאן. ובכלל יש לומר על ביקורת המקרא אותה מליצה: לפעמים יש דבר כל כך שקרי” שגם ההפך הוא שקרי.
ואנחנו נאמר יחד עם הרב מרדכי ברויאר: “אני מאמין באמונה שלמה שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבנו עליו השלום” (י”ג עיקרי אמונה).