הגאון הרב יצחק יעקב ריינס זצ”ל- מייסד “המזרחי” / גדולי ישראל

רק אחרי שבני ישראל יכוננו מיתרי רצונם ומחשבתם – אור חדש על ציון יאיר בשוב ה’ את שבותנו. הרב יצחק יעקב ריינס נולד וגדל בקרלין שבליטא. משפחתו הייתה מצאצאי רש”י” שהיה מיוחס עד דוד המלך. אביו” הרב שלמה נפתלי זצ”ל” עלה לארץ ישראל עם תלמידי הגר”א והקים בית מדרש בעיר צפת. לאחר פרעות שפרעו בהם הערבים” נשלח הרב שלמה נפתלי לאירופה לגייס תרומות לשיקום היישוב” שם שמע על רעידת האדמה שהרסה כליל את העיר צפת וגרמה למותם של כל בני משפחתו. הוא נישא בשנית” ובשנת ת”ר נולד יצחק יעקב. שקידתו העצומה” חריפותו ועיונו העמוק העידו כי הילד יצחק יעקב יגדל ויהיה מגדולי המאורות בעם ישראל. כבר בגיל 17 הוציא את חיבורו הראשון” “שותא דינוקא”” שכלל חידושים מפליגים שחידש בימי נערותו.
גישתו הלימודית של הרב ריינס הייתה ייחודית. הוא ניתח כל מאמר חז”ל בהלכה ובאגדה ע”פ כללים הגיוניים וישרים” והוכיח כי לבעלי התלמוד היו כללים מיוחדים בלשונם ובדרשותיהם. ביטוי לשיטתו זו הוא חיבורו “חותם תכנית” שעשה רושם גדול בעולם התורה” עד שהגאון הרב בצלאל הכהן מוילנא הוציא קול קורא לכל רבני רוסיה לתמוך בגאון המחבר” למען יהיה ביכולתו להוציא את כל ספריו לאור” ועל ידם “אור חדש על הספרות התלמודית יאיר”.
באותה תקופה” תקופת ההשכלה” רבים מצעירי ישראל הלכו שבי אחר ההשכלה הכללית ונטשו את דרך התורה לגמרי. גם בישיבות היו שלמדו בסתר לימודי חול וספרות. הרב ריינס” שכאב מאוד את המצב” יזם הקמת ישיבה שתכלול גם מעט לימודי חול על טהרת הקודש” ותמנע את יציאתם של הצעירים לרעות בשדות זרים. הוא היה מודע היטב למחיר הציבורי שביוזמה הזו” שכמובן לוותה בהתנגדות חריפה מצד רבים” וכך כתב: “הרב שיפתח ישיבה כזאת” שילמדו בה גם לימודים כלליים” יימצאו מי שירננו עליו” ובכל אופן יתחילו להטיל ספק בצדקותו. וספק גדול אם רב כזה יזכה לשם צדיק” ומעטים מעטים המה הרבנים שיתרצו מרצונם הטוב להסתלק משם צדיק…”. אך אהבת האמת של הרב ריינס” וראיית טובת הדור” הניעו אותו לפעול ללא חת להצלחת יוזמתו החינוכית.
בימים ההם החל לפעם בלבבות רעיון תחיית יישוב ארץ ישראל והקמת תנועה ציונית. הרב ריינס” כדרכו” חקר את הנושא לעומק ולרוחב” ורק לאחר שהיה מבורר לחלוטין בסוגיה- החליט להצטרף לתנועה זו. וכך הוא כותב: “כי זה דרכי מעודי לא לעשות דבר” כל עוד שלא אחקור ואתבונן מעצמי על כל פרט ופרט מפרטי הדבר” ומה גם בעניין כזה העומד ברומו של עולם היהודים והיהדות. כלל גדול הוא אצלי: כל אלה שדרכם להימסר לאיזה עניין חדש או לאיזו תנועה חדשה בשעה קלה בלא יישוב הדעת – מאלה אין לקוות הרבה. אבל שאינם נמסרים לאיזו תנועה חדשה במהירות וברפיון” רק אחרי יישוב הדעת במתינות – מאלה יש לקוות” כי הם יהיו תמיד מנושאי דגלה”. ואכן” הרב ריינס הוביל את הפעילות החינוכית בתנועה הציונית” ואף ייסד את תנועת “המזרחי”- נוטריקון ‘מרכז רוחני’ – כדי לשפוך רוח טהרה וקדושה בתוך התנועה הציונית. את השקפתו על הציונות הוא פרסם בספר “אור חדש על ציון”” בו הוא דן בכובד ראש בכל הטענות מצד מתנגדי הציונות. כנגד הטענה שהציונות מונהגת ע”י אנשים שאינם יראי שמים” הוא משיב נחרצות: “רק קדושת הארץ גורמת לזה שגם החופשיים משתתפים בתנועה הזאת… מכך יש לראות כל כבודה וגודלה של הציונות” כי השיגה ידה להקיף ולהכריח אנשים בעלי דעות שונות ולכוון את כולם למטרה אחת – לשם הצלת העם” וזו תהילתה”.
על הגשמת החלום הציוני הוא כותב: “ההרגל הרווח במשך הדורות בקרב יהודי התפוצות לעלות ארצה על מנת למות בה ולהיטמן באדמה – הרגל מגונה הוא” שהרי כל מאמרי חז”ל המדברים בשבח הארץ – מכוונים אל החיים”.
גם הרב קוק עמד בקשר מכתבים עם הרב ריינס” בבקשה להשתתף יחד בהקמת מוסדות חינוך בארץ ישראל” וכך הוא כותב לו (אגרות א'” עמ’ ק”כ): “הנני פונה בזה לכבוד גאונו” בהערה שנשתדל להיות יחד מקושרים בפעולותינו על אדמת הקודש… ב”ה אשר רוח חיים מנשב במחנה” וע”י קיבוץ הכוחות וסידורם באופן הגון נעשה ונצליח” וה’ אתנו… ע”כ הבה נתקשרה נא יחד” ונצא לעזרת ה’ בגיבורים”.
בי’ באלול ה’תרע”ה” השבוע לפני 97 שנה” נסתלק הגאון הרב יצחק יעקב ריינס לבית עולמו. תורתו” השקפתו הבהירה והפעילות הציבורית שהוביל” מאירות את דרכנו עד היום. זכותו תגן עלינו” אמן.