ביקורת בונה (א)

א. הקדמה
אין כמעט הורה שאיננו משמיע דברי ביקורת כלפי ילדיו. ואין כמעט הורה שאיננו מתלבט מהי הדרך הרצויה להשמיע ביקורת” ביודעו שהשמעת ביקורת בצורה לא נכונה עלולה לקלקל ולערער את מערכת היחסים העדינה בינו לבין ילדיו. אין זה סוד שלא תמיד זוכה ביקורת הורים כלפי ילד לתגובה אוהדת מצדו. למִשְמע ביקורת יש ילדים שמגיבים בכעס” בחוצפה” או לחלופין – בהתכנסות פנימה” בנתק” בהסתגרות בתוך חדרם. כבר קרה יותר מפעם” שמתבגרים ברחו מביתם בעקבות דברי ביקורת שהוטחו בהם. זה מפחיד! לכן יש הורים שמעדיפים שלא לסכן את “שלום הבית” עם ילדיהם ולא להסתכסך אתם ומשום כך נמנעים כליל מביקורת כלפיהם גם כאשר לדעתם היא נצרכת ומוצדקת.
האם השמעת ביקורת היא עצה טובה או חובה? שְמה המקראי של “ביקורת” הוא “תוכחה” – “הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא”. מכאן שתוכחה (= ביקורת) היא מצווה. את סיומו של הפסוק” פירשו קדמונים אחדים כאזהרה למי שנמנע מתוכחה: אם לא תוכיח ולא תשמיע ביקורת” אזי “תישא חטא”. מכאן למדנו שביקורת איננה המלצה בלבד אלא חובה. אם זוהי חובה כלפי “עמיתך”” על אחת כמה וכמה כלפי בנך/בתך!!!
הרמב”ם (הל’ תשובה פרק ד) מונה 24 דברים שמעכבים את התשובה” וביניהם “השונא את התוכחות”. לאחר שהרמב”ם מסביר מדוע שנאת התוכחות מעכבת את התשובה” הוא מצטט פסוקים רבים מכל התנ”ך על תוכחות נביאי ישראל: “כמו שכתוב בתורה ‘זכור ואל תשכח'” ‘ממרים הייתם'” ‘ולא נתן ה’ לכם לב'” ‘עם נבל ולא חכם'” וכן ישעיהו הוכיח את ישראל ואמר ‘הוי גוי חוטא'” ‘ידע שור קונהו’… וכן כל הנביאים הוכיחו לישראל עד שחזרו בתשובה”.
מה ראה הרמב”ם להרבות בציטטות מהתנ”ך? מה ראה צורך לבסס את חשיבות התוכחה? אלא” כאמור לעיל” התוכחה איננה נוחה” לא רק למי ששומע אותה אלא גם למי שמשמיע אותה. התוכחה עלולה לפגוע במרקם החברתי” היא עלולה לעורר מחלוקת” היא עלולה להרחיק ידידים” היא עלולה לנתק” היא מרתיעה. לכן” מביא הרמב”ם דוגמאות רבות לכך שלא נמנעו נביאי ישראל מהשמעת תוכחה. הם היו מודעים לכל החששות אבל הניחו אותם בצד והוכיחו את עם ישראל” מפני שהתוכחה היא חשובה” תורמת וחיונית.
כך גם ביחס לביקורת כלפי ילדים. אמנם” יש מקום לחששות. אבל” התחשבות יתרה של ההורים בחששות עלולה לשתק אותם ולאבד כלי חיוני בחינוך הילדים. למרות אי הנעימות” חייבים להוכיח!
ב. תפקידה של הביקורת
מהו תפקידה של הביקורת? התפקיד המרכזי מוזכר בדברי הרמב”ם שקבע ששנאת התוכחות מעכבת את התשובה. הוי אומר: אחד הגורמים המרכזיים לשינוי חיובי בחברה האנושית הוא התוכחה (= הביקורת). התוכחה היא סוכן שינויים. רבים מאיתנו זקוקים לדרבון חיצוני על מנת להשתנות לטובה” להתרחק מהרע ולהרבות טוב. “אין אסיר מוציא את עצמו מבית האסורים” – האסיר זקוק לעזרת גורם חיצוני על מנת לצאת מבית הסוהר שבו הוא כלוא. גם בתחום המוסרי” האדם זקוק למוכיח שיעורר אותו” יעמיד אותו על מצבו האמיתי” ינער אותו וידרבן אותו. האדם נוטה לשקוע בתוך עצמו” הוא איננו רואה את מומיו ומתקשה להיחלץ מהרגליו. תפקידה של הביקורת הוא לסייע לו להתקדם. לרוב” ללא ביקורת אין התקדמות. לכן” קבע הרמב”ם ששנאת התוכחות מעכבת את התשובה.
מכאן” שבטרם אנחנו מטיחים ביקורת בבנינו עלינו לחנך אותם לקבל את הביקורת” שלא יהיו “שונאי תוכחות”” שאם לא כן” לא רק שהביקורת לא תועיל להם אלא היא תזיק להם וכל מאמצינו יהיו לריק. כיצד מחנכים לקבלת ביקורת? זו איננה משימה קלה” מפני שעיקרו של החינוך הוא על ידי דוגמה אישית. ילדים לומדים מהתנהגותנו. אנו משמשים עבורם דגם לחיקוי. וכבר העיר הרש”ר הירש” שמשום כך קשה לחנך את ילדינו לצייתנות ולמשמעת” מפני שאינם רואים אותנו ממושמעים וצייתנים. נדמה להם שדרישה זו נתבעת רק מהם (רק הם חייבים לציית!!). בדומה לזה” אין ילדינו רואים אותנו מקבלים ביקורת. הם סבורים שהביקורת והתוכחה הומצאו רק עבורם – בני המעמד הנחוּת – על מנת לייסר אותם. לכן” הם מתקוממים נגדה ומתקשים לקבל אותה.
בהעדר יכולת להציג בפניהם דוגמה אישית” עלינו לפנות אל ההסברה החינוכית. השלב הראשון בחינוך לקבלת תוכחה הוא החינוך להקשבה. לפני קבלת הביקורת מצויה ההקשבה אליה” כלומר: המוכנות להקשיב ולהאזין לדברי הזולת” בין אם מסכימים איתו ובין אם לא מסכימים איתו; היכולת לצאת מהקונכייה ולהיפתח לקולות חיצוניים. זהו השלב הראשון.
אבל קיימת גם אפשרות להציג לפני הילדים דוגמה אישית בתחום קבלת ביקורת. כיצד? אם ההורים לא יסתירו מילדיהם את הביקורת שלהם אחד כלפי השני” אלא ישמיעו אותה בנוכחות ילדיהם בצורה מכובדת” ותגובתם לביקורת גם כן תהיה מכובדת (הכרת תודה על הביקורת!!” קבלת הביקורת)” אזי יוכלו הילדים ללמוד כיצד מבקרים וכיצד מגיבים לביקורת (המשך יבוא).

לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.