ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


שולחן שבת

הדסה גהלי

"והיה עקב תשמעון" - אלו המצוות הקלות שאדם דש בעקביו (רש"י). משה רבינו מזהיר אותנו שלא נתרגל לקיים מצוות כ"מצוות אנשים מלומדה" מתוך שגרה, כמי שמאבד את ערֵבות החידוש ולא מרגיש את המשמעות שיש בכל מצווה.
פרשת עקב מפגישה אותנו לא רק עם מצוות שאדם דש בעקביו, אלא גם עם מצבים אמיתיים בחיי האדם. כל התרגלות למציאות מסוימת, לאורח חיים שגרתי, עלולה לקבע את האדם בלי להרגיש את החוויה, את החיוּת. ההרגל מקהה את הרגש, עד שקשה לו להכיר בערך המציאות, והוא עלול לחיות בתוך מסגרת ללא שינוי, חידוש וחדוות יצירה.
בעבודתי אני נפגשת עם הורים שסובלים, מתוסכלים ומתרגלים לקושי, "זהו התרגלנו למצב, כבר מגיל שנתיים זה כך". אחת הזירות המורכבות בחיי המשפחה שנראה כי אי אפשר אחרת, כי ככה המציאות, זו השבת. הכינוס המשפחתי בשבת הופך אצל הרבה משפחות לסיוט. הורים מתלוננים, "את לא מבינה איך הוא מצליח להרוס את שולחן שבת", "תמיד יש מריבות סביב השולחן...". כך זה יכול להימשך חודשים ושנים ללא מוצא, "והמתבגרים תמיד רוצים לסיים מהר כדי לצאת". אי אפשר לנהל כך שולחן שבת.
שולחן השבת הוא חלון הראוה של המשפחה ומשקף את מערכות היחסים בתוך המשפחה. מערכת היחסים במשפחה הוא כמו מארג מורכב מאד שקשור לאווירה השוררת במשפחה - במידת הפתיחות, בכבוד ההדדי, בתחושת השייכות והשותפות בין כולם.
בשולחן שבת מתגלים היחסים בין ההורים לבין עצמם, ובין הילדים, הנהגת ההורים, הכיוון והמטרות שההורים מתווים או מכתיבים.
שולחן שבת הוא ההזדמנות להעמיק את הקשר הישיר ותחושת השייכות במשפחה, לחבר אותם למרכז הבית - לפנים הבית. ילדים היום מרגישים שאין להם עם מי לדבר, הם לא פתוחים עם ההורים לספר. שבת היא הזמן והמקום לדבר, לשוחח ולשתף, בלי הצלצולים של הפלאפונים וטרטור האסמסים. האמת שקל יותר לדבר עם מישהו שלא דרך הטלפון ודווקא עם האדם הקרוב אלינו הן פיזית והן רגשית. יש שנים ותקופות שהן זמן אבוד שקשה להשלים אותו, שבהן ניתן לבנות את הדימוי והערך העצמי - לשוחח עם הילדים, לתת הרגשה שהם מרכז חיינו וחשובים לנו יותר מכל, לחזק תחושת שייכות למשפחה, כך שהם לא יצטרכו כל הזמן להיות מחוברים בקשר מלאכותי - קשר "בזק" שאני כותב לחברי ותוך שניה הוא משיב לי.
ישנם המון רעיונות איך לצאת מהשגרה המתסכלת, איך לעשות את החידוש, וחשוב שהורים ישקיעו מחשבה כיצד לשנות את תוכן השבת, כיצד לגרום לילדים לצפות בכל שבוע לשבת כמתנת הפתעה, לקחת אחריות על המתנהל בשולחן ולהגדיר לאן אנחנו רוצים לכוון, להכין תכנית פעולה, להגדיר קווים אדומים כדי ליצור סדר. אפשר להנהיג שכל אחד בתורו מספר מה למד השבוע, או מהן החוויות שעבר, וכך גם כולם לומדים להקשיב ולחכות בסבלנות לתורם. אפשר להציג את הפרשה, לנהל שיחה על נושא או דמות בפרשה. יש הרבה דרכים ואפשרויות לשנות ולחדש, גם אם יש לנו הרגשה שהפסדנו עם הגדולים. וכדי לזכות במתנת השבת עלינו להעמיק בלימוד ולגלות את התוכן הפנימי הגזוז בשבת.

בסיעתא דשמיא נעשה ונצליח.
המשך על השבת בשבוע הבא.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: