‘חצי פה’

ימי החופש הגדול ובין הזמנים בעיצומם” ורבים רבים נופשים מתאווררים” שמחים” שוחקים ומרוצים. אין ספק שמילוי מצברים זה חשוב ביותר” אך דווקא מפני כך” עלינו לזכור בימים אלו באופן מיוחד” את דברי רשב”י במסכת ברכות (לא) “אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה” שנאמר ‘אז (לעתיד לבוא) ימלא שחוק פינו'””. כלומר עלינו לצחוק רק ב’חצי פה’! מה משמעות הדברים? מבאר הרב קוק (עין אי”ה שם” ברכות א עמ’ 131): “השחוק מורה כשהוא במילואו שכבר הושגה התכלית כולה. והאדם ראוי שישכיל כי אין שלמותו נגמרת כי אם כאשר תשתלם האנושיות כולה על ידי ישראל בגדולתן כשתמלא הארץ דעה את ה’. וצריך שתהיה המטרה הגדולה הזאת מושרשת עמוק בלב כל אחד מישראל” עד שירגיש שכל זמן שלא השתלמה האנושיות כולה” אין שמחתו שלמה” ובזה יהיה אדם המעלָה שכל מעשיו יהיו לכוונה האמתית שהיא דעת ה’… אמנם החינוך בזה הוא שיהיו דעותיו ומידותיו מוכנות לזו השלמות שלא ימלא שחוק פיו” מפני שירגיש תמיד חסרונו על ידי חסרון האנושי הכללי שעוד לא השתלם” וממילא יעבוד בכל כוחו להשיג זאת התכלית”.
הסבר – אחת מנטיות הנפש החשובות והבסיסיות ביותר באדם” היא אהבת עצמו” ומכוח כך הרצון להשלים את עצמו ולהתמלא בסיפוק על הצלחותיו ומימוש יעדיו. אך לנטייה חשובה זו ישנה השלכה ‘מסוכנת’ מאוד והיא” שעל ידי הישגיו של האדם ושמחתו מהם” הוא עלול ‘לשכוח’ בשכלו וק”ו בהרגשתו” שהוא חלק מפאזל שלם של תיקון עולם” וממילא הוא עלול לא לקחת חלק פעיל בהשלמה ותיקון העולם. הוא נוטה לחשוב ולהרגיש בטעות כי אין לו דבר עם ענייני הכלל” שהרי הוא עצמו מוצלח” שמח” ועל כן הוא ממלא פיו שחוק.
מצב זה מצוי מאד לצערנו” ובא לידי ביטוי לדוגמא בתשובתו של אדם לשאלה “מה נשמע” מה שלומך?” – “10” מצוין” נפלא” לא יכול להיות יותר טוב”… האמנם? ומה עם תיקונם של ישראל ותיקונו של עולם” מעבר לתיקונו העצמי של האדם?
על כן על מנת לחנכנו לגודל אחריותנו ותפקידנו” תמיד עלינו לזכור ש’אז’ ורק אז” לעתיד לבוא” כשהעולם יגיע לתיקונו האמתי” נוכל למלא את פינו שחוק” אך כעת כשאנו עדיין ‘בדרך'” עלינו לשמוח ולהתמלא סיפוק על כל ה’יש'” אך אל לנו להסיח דעתנו מכל ה’אין'” ועל כן נשחק” אך לא נמלא את כל הפה שחוק. ודווקא אי מילוי הפה בשחוק יעוררנו ויזרזנו לראות את עצמנו כחלק מהכלל הגדול ולהיות עסוקים בתיקונו. ועל כן פסק השו”ע (או”ח תקס סה) את דברי רשב”י להלכה “אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה”” והוסיף וחידד זאת המ”ב (שם ס”ק כ) – “דאפילו בשמחה של מצוה כגון בחתונה ופורים לא ימלא פיו שחוק”…