ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים

פרשה נוכחית: בראשית
פרשה הבאה: נח
 


חלום שהוא מציאות / לגעת בטבע

הרב נתנאל לוי

חלום שהוא מציאות
בעולם קיימת ממלכה מסתורית, צומח בה יער של עצים ירוקים ודקים, עצים ארוכים בגובה חמישים מטר. הם פורסים ענפיהם לשמים ומנסים לפרוץ לעבר השמש. יצורים באים מכל עבר נחים בצילם עוצמים עין ונרדמים לשנת לילה חרישית. אולם בבוקר כשהיצורים יפקחו עין, הם יגלו שאין פה לא דובים ולא יער ואפילו לא עלה אחד. היצורים יאמרו 'כנראה שהתעוררנו מחלום' אבל זה לא חלום, זו מציאות! מציאות של לב ים.
בממלכת הים המסתורית צומחות אצות ענק ירוקות וחומות הנסחפות בגלי האוקיאנוס השקט, היער כולו צף ולעיתים אין כל קשר בינו לבין הקרקעית שכבר רחוקה ממנו. דגים ומדוזות נהנים בצילו, אך עד הבוקר יחלוף היער בתנועת הגלים והיה כלא היה. מי שמחפש קרקע ויציבות שילך ליבשה. הים כולו רוחש, הומה ושולח את גליו לפרוץ את גבול החוף. הוא בריאה שלא מתאים לה מסגרת, להיפך הוא מעצים כל דבר לממדים ללא גבול, כמו את גודל הלווייתן הראשתן המגיע ל-18 מטר ול-50 טון, הוא מצמיח את הטורפים הגדולים בעולם, מצמיח את מימדי הפריון למספרי ולדות שקשה לנו אפילו לדמיין. והעיקר שאפילו לנו הים מעניק רענון קריר, טהרה במימיו, והכי חשוב- אופק פתוח לאין סוף.
בלב ים יש מרחב שמעצים אותנו, אין קירות או גבולות, הכל חופשי לגמרי אפשר לשחות לכל הכיוונים ואפשר לפגוש הכל, בגלל זה אומרים לי תלמידים בסדנאות שלב ים זה דבר מפחיד ואני שואל למה?

מתכון מנצח
דווקא בים קונים כרטיסי כניסה לאין סוף ומקבלים אופק פתוח. אבל כשלא מרגישים את הקרקע הרגליים משתתקות ולא מסוגלות להתקדם בביטחון. אז מגיע הים ונותן לנו טיפ למתכון מנצח, סנפיר וקשקשת. רצון בריא ומעוף קדימה שמופיע בסנפיר, ושריון קשקשים שכובל אבל מגן. או כמו שאומרים לי תלמידים בהרצאות: אנחנו האמביציה, ההורים קשקשים. שילוב מנצח!

ברכה אישית לא מדחיקים
כרטיסי הכניסה לאין סוף שהים מוכר, הם לא רק כניסה למסעדת דגים כשרה המשלבים סנפיר וקשקשת. גם לא רק כניסה ליחסי הורים וילדים, הם כניסה לגלי הנפש של כל אחד מאיתנו. שני קצוות בנפשנו - האחד הוא הרצון להשתייך למסגרת כמו מקום לימודים או מקום עבודה, זהו צורך בסיסי שנותן בטחון ואפילו ממכר. קצה שני בנפש הוא הדרור ממגבלות, הרצון לממש כשרונות, להצמיח את האיכויות שה' נתן לי. לתת לנפש את המקום שלה ברוחניות, בעשיה שאהבתי, לממש חלומות מודחקים או חזון שלא נפרץ, בקיצור לצמוח באמת. ההזדמנות להצמיח את הברכה הזו ולהראות לה סימן חיים בתוך מרוץ החיים, זה ימי החופשה.
אמרו חכמינו במסכת חולין (דף ס"ו) אם יש קשקשים בידוע שיש סנפירים, כי סופה של מסגרת מתאימה שתצמיח מעוף. באים גלי הים ולוחשים בימי החופשה, אם יש לך אופק, רצון ותפילה, הקב"ה יגלה לך את הקרקע המתאימה.
אף אחד לא רוצה להרגיש כמדוזה מרירה ביער חלומי חולף, גלי הים בנפשנו מצמיחים עצים הפורסים עלים לשמים, עצים אישיים המבקשים מאיתנו להעניק להם קרקע, מבקשים שניתן לימי החופשה לעצב את ימי המסגרת, שלא יישארו יבשים. מבקשים שנמצא חבר לברכה, שנתחיל איזה הרגל שיתן טעם לימי המסגרת, שנרגיש שהאור האישי מקבל מאיתנו כלי ממשי, שטעם העץ מתקרב לטעם הפרי.
נניח למדוזות להתבלבל בחלומות על עצים נודדים או חופשה חלומית ונגלה לעצים הירוקים בנפשנו כי החלום שלהם הוא מציאות.




תגיות: התבוננות בטבע | חלום | ים ויבשה



מאמרים נוספים מעלון פרשת עקב התשע"ב:
טיול מסוכן - הרב אלישע אבינר
'חצי פה' - הרב ערן טמיר
שולחן שבת - הדסה גהלי
מרשם לאריכות ימים / אור ויקר - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: